לא קל, ממש לא קל היה השבוע האחרון. מעורב בסערת רגשות פנימית וחיצונית שאליה מצטרף העולם שבחוץ הכולל את בי"ס, חברים, מדורת ל"ג בעומר וכו'. לא קל שהסוף קרוב אבל כולם לחוצים כי לא הספיקו לעשות את הדברים שבתכנון אצלם ואז מפילים את זה עלייך. למרות הכל, התמודדתי עם כל זה יפה מאוד ובדיוק איך שרציתי להתמודד עם זה. היו מעידות אבל עברנו גם אותם. כשראש נמצאת האמונה שהעתיד יהיה טוב יותר ואנחנו נגיע אל העתיד הזה אז אתה עובר כל דבר. הנה עוד מחשבה על חוכמה חדשה- איך להגיע אל העתיד שאתה רוצה. אני אחשוב על זה השבוע, שווה לדעת איך באמת מגיעים למצב כזה. אולי זה מתקשר גם לחוכמות הקודמות שכתבתי פה. אני אראה ואפרסם את זה כאן.
בין רגע לחוץ אחד למשנהו חשבתי על הרעיונות שלי במוזיקה. חשבתי גם על זה שאני אכתוב שירים, פרוגרסיבים כמובן. אני לא משורר אז קצת קשה לי להתחיל. אני רואה משוררים אחרים, בעיקר ילדים בגיל שלי מכל מיני בלוגים, אני רואה את השירים שלהם ולמרות שהם לא פרוגרסיבים בכלל אני לומד מהם איך לכתוב.
אם יש לכם טיפים לכתיבה אני אשמח לשמוע. רק תדעו שזו כתיבה פרוגרסיבית, לא רגילה כמו "הלכתי למכולת, מאתמול עוד היתה לי חמרמורת, חזרתי לביתי ודפקתי את אישתי".
הפוסט הזה הוא ריק מבחינת תוכן, ככה זה אחרי תקופה כזאת לא קלה.
אני תמיד מאמין שיהיה טוב, ככה יהיה גם הפוסטים.
שבוע מתקדם לכולם,
איש הרוק המתקדם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
איש הרוק המתקדם