מוזר מיוחד שכזהכתיבה חופשית על דברים שמדברים עליהם ועל דברים שלא. |
| 5/2008
אז... אני בסדר?
שמתי לב שאני כבר עייף מהחיים.
מוזר לומר את זה בגיל 21, אבל אני מרגיש שלפעמים החיים יכולים להיות כל כך בנאלים.
הרבה אנשים ' רגילים' נכנסים כל כך חזק לדמות התבניתית שלהם שכבר מראש אני יכול לצפות מה הם יגידו או יעשו בעקבות דבר כזה או אחר.
כאילו אנשים פועלים במסלולים ידועים מראש ואני אמור לעמוד במרכז ולעשות את עצמי מתפלא כל פעם מחדש שמישהו זז לכיוון זה או אחר. ולמה אני מתכוון?
לאחרונה הייתי ליד הרבה אנשים שנותנים חשיבות רבה [אולי מדי?] למה שאומרים "האחרים". ופשוט שמתי לב לכל הלחצים שהם נמצאים בתוכם. מאין הלחץ הזה שכל הזמן מסתכלים אחורה לראות אם מישהו תפס אותך, לבדוק אם מישהו הבחין בדבר ה"לא רגיל" שעשית. ומדובר בתסביך מעגלי.
ומעגלי על שום מה? כי הוא לעולם לא יפתר. כי האחרים כל הזמן משתנים, וכי המקובל מתעדכן, ובכלל אותו אדם מוטרד לא מכניס את עצמו כפרמטר המנסה להבין מה טוב לו ומה עושה לו אחלה. וכך במקום להסתכל פנימה על מה שאתה רוצה אתה עסוק בצורה אובסיסיבית לעדכן אותך לפי האדם שמולך שכנראה עושה אותו דבר עם האדם שמולו.
אולי בפעם הבאה אפתח את זה...
לכו תדעו..
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
