מוזר מיוחד שכזהכתיבה חופשית על דברים שמדברים עליהם ועל דברים שלא. |
| 6/2008
דייט. והפעם כזה מוחשי
דייטים
לפעמים אני כותב רחוק ועמוק ואני מקווה שהיום אכתוב עמוק למרות שזה קרוב.
אז לענייננו דייטים. מפגש מאולץ בעל חוקים וכללים. סוג של הצגה יש יאמרו טקס.
אז ככה הדייט מתחיל, הצלחתי להגיע בזמן ובראש שלי תמיד המחשבה זה לא משנה מה קורה או נאמר השאלה היא איך הוא מפרש את זה. אז ככה בעודי מקווה שזה יראה חיובי שהגעתי בזמן נפגשנו. מרוצה מעצמי אנחנו מסכימים שהוא יוביל והופס הגענו לבית קפה די חביב.
דיברנו ודיברנו והיה מאוד מעניין לא השתעממתי אפילו לרגע היה ממש מעניין והוא בכלל אדם ממש מדליק. ואז החלטנו להתפרע ולצאת מבית הקפה. באותו טיול תל אביב נראתה אחרת. אז לאחר הדיבורים ולאחר ההליכות ולאחר שמצענו את המקום המתאים להמשיך לשוחח האילוצים הכריחו אותנו לסיים.
אבל איך מסיימים דייט. כאילו איפה רושמים ציון, האם יש ציון? איך אומרים את המסקנה, למי יש מסקנה. כל כך התבלבלתי שלא ידעתי מה לומר ועד עכשיו אני לא יודע מה הוא קיבל מזה. אבל גם אני לא קיבלתי ממנו רמז. אז כן מפחיד לקבל את תשובת ה*לא* המחרידה אך לפעמים יותר מפחיד אותי ששנינו פשוט לא ידענו איך לומר כן.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
