אני שונאת את הקיום שלך... שגורם לי להרגיש כל כך רע עם עצמי
אני לא יכולה לחיות בלעדייך..
קשה לי לנשום.
אני מרגישה חנוקה כאילו נגמר לי האויר לנשימה... וזה לא היה מפריע לי אילו הייתי יודעת שלא אתעורר מחר.
אבל הימים רק יהיו קשים מעכשיו.
יהיה קשה לחייך ולהינות ולשמוח באמת..
יהיה קשה לחבק ולדעת שלא אחבק אותך יותר לעולם.
ויתרת עליי...
ויתרת עלינו....
בלי סיבה אמיתית
לא אהבתי ככה מעולם...
זה קשה והמילה הזאת אפילו לא מצליחה לתאר כמה..
כל הגוף שלי כואב
אני רועדת
לא רוצה
לא רוצה לחייך
לא רוצה לעבור את זה
אני רוצה למות
להרקב בחרא של עצמי
לבכות כל היום
לא לצאת מהמיטה עד שזה יהפוך למקום היחיד שאכיר
אין לי כח להרים את עצמי מזה שוב
"נגמר הכח... היא לא רוצה לנשום..."
"יום אחד יבוא איזה מלך, שיבנה לך ארמונות... ותחיו באושר ועושר, אבל את לא תפסיקי לבכות...
בכל העולם את יכולה לחפש... אבל אף אחד לא יאהב אותך כמוני..."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
