לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה


המקרה השתוקק לקרות

Avatarכינוי: 

בת: 31



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2013

מחפשת


אֲנִי מְחַפֵּשׂ לִי מָקוֹם נוֹחַ וְגָבֹהָּ וְיָעִיל
כְּדֵי לְהַשְׁקִיף עַל חַיַּי לִבְרָכָה וְלִקְלָלָה.
אֲנִי גַּם לְמָטַה וְגַם לְמַעְלָה. אֲנִי כְּמוֹ בִּלְעָם עַל הַגְּבָעוֹת
וְגַם כְּמוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַחוֹנִים בָּעֵמֶק.
אֲבָל אֲנִי גַּם כְּמוֹ מְפַקֵּד תּוֹתְחָנִים
שֶׁמַּצִּיב אֶת תּוֹתָחָיו בְּמָקוֹם טוֹב.
אֲבָל אֲנִי גַּם כְּמוֹ אָדָם נְדּוּד שֵׁנָה
שֶׁמַּחֲלִיף תְּנוּחָתוֹ כְּדֵי לִישֹׁן,
אֲבָל אֲנִי גַּם כְּמוֹ מְאַהֵב. אֲבָל אֲנִי. אֲבָל.
הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הַכֹּל הֶבֶל.
וַאֲנִי אוֹמֵר אֲבָל אֲבָלִים. הַכֹּל אֲבָל.

האחרות היא הכל האחרות היא אהבה \ פתוח סגור פתוח \ יהודה עמיחי
ואני אומרת חבל חבלים. הכל חָבל.




בזמן האחרון אני תועה בתהיות. ורוצה לרקוד לא לצלילי ריהאנה אלא באופן מקצועי. מודעת לעוצמות שלי. הייתי מעוניינת שלא יהיה בי אגו ולא תשכון גאווה. למה אני הורסת לעצמי. תולשת שורשים של כל דבר שיכול לצאת טוב.
אני לא מבינה למה אלה החברות שלי. ולמה הן כל כך נלהבות להיות כאלה. גם אחת של השנייה
עד כמה אתן מכירות? עד כמה תהיו מוכנות להקריב? נדמה לי שלעולם לא תדעו. אין פלא שאין לך מה לספר לילדים, כי את כזאת בתוך הקופסא. כולכן.

ואני יודעת שהמזור לכל התחושות האלה שמורידות אותי הוא
1. לחכות
2. לחכות שהוא יחזור
3.לחכות שהוא יחזור מקוסטה ריקה

כי אני ארצה להגשים הרבה דברים אבל אני חייבת להשלים את הבסיס. בבסיס. מוקפת ב70 נקבות. לא ביצעתי שוב פיגוע אז למה זה מגיע לי.


ובא לי על הדבר האמיתי.
הדבר האמיתי
פרדוקסלי להחריד. כמו טוהר הנשק. 

למה חזרתי לדבר עם מישהו שמשתכר באחת בצהריים ושבר לי את הלב?
לעומת זאת
אני לא מצלצלת לחבר הכי טוב
או לאקס שהפך לחבר הכי טוב
או נחמדה להורים שלי

המפקציות שלי מגיבות אליי יפה אבל בהבעה מוחלטת של אין לך מושג וזה נכון.מבאס. והן שוברות את מה שאני עכשיו על מנת שיצא משהו טוב יותר.
אני חושבת שהמישהי שאני הכי מחבבת בחדר המושי מושלם שלי בצבא לסבית. זה מסוכן. אני מקווה שהיא מבינה שכל מה שיש לי בקלבסה זה בולבולים. ושגם בשיעורים עם המ''מ וגם בחדא וגם במטווחים אני חושבת עליו. למרות שזה כנראה מאוד לא הדדי.
אני מרגישה עדיין בגיל שש עשרה וזה כל כך חבל. הכל חבל.

אני רוצה שהוא יחזור כדי לנסות לאהוב אותו. רק לנסות. אולי רק להסתכל לו על השפתיים. אני יודעת שזה בחיים לא יהיה מתועב ומלא בתאווה כמו עם האקס אבל אולי זה טוב. אסור שאף אחד ידע.
אני רק צריכה אתגר בחיים. אתגר. וספורט ולהיות בריאה. כמו שור. אני רוצה לדעת שבכל רגע נתון אוכל להגיע לירח. 
אני רוצה להיות הכי חכמה בעולם והכי מהירה בעולם ומוקפת בהכי הרבה אהבה. אלה ההכיים שאני הכי רוצה. 

בינתיים אני יושבת על מיטה בלי סדינים בלי חולצה ועם מצברוח חצי קלאץ למרות שאני באמת אמורה להיות שמחה ומאוזנת. טוב לי. לא מאושרת אבל מי צריך אושר כשאפשר לקבל ריגושים. ודוח ממ.צ.
אני יודעת מה ומי מגיע לי. וזה יותר מאמשסרה ארוך שעושה לי כחולים על הירך וטירונות בדיחה. וחברות שחברות רק לשם ימי שישי בערב. 
רק שיפסיקו להטיח בי הס ושיעשו לי מדס
גל


אמא שלי למטה במטבח שרה לה שירי א''י הישנה בזמן שהיא מבשלת משהו שאני כנראה לא אוכל לאכול מכיוון שהוא מורכב מחיות מתות. אני יודעת שאני יכולה לעשות אותה מאושרת כמו השירים אבל אין בי את כוחות הנפש.
הכל הולך לבני אדם אחרים שלא קשורים אליי ביולוגית.
 


 

נכתב על ידי , 25/10/2013 18:54  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , פילוסופיית חיים , שירה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאפיניטי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אפיניטי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)