לא ממש ראיתי מה קורה סביבי, אבל הגוף שלי פגש את הרצפה, זה בטוח.
דני נגע בידיו בלחיי הקרות. "את בסדר?" הוא שאל בבהלה.
הנדתי בראשי לשלילה.
"אני מצטערת על מה שאמרתי!" צעקתי על אמא שלי ובעטתי והנפתי את אגרופי לכל כיוון, אבל זה לא הפריע למריה לגרור אותי לאורך המסדרון.
"מריה, תשאירי אותה שם רבע שעה ואז תשטפי לה את הפה במים וסבון." אמא אמרה בשלווה למריה. "את יודעת שאסור לקלל" את זה היא אמרה לי.
"אמא לא! תגידי לה שלא תכניס אותי לשם!" צעקתי, אבל צעקותי לא עזרו.
מריה דחפה אותי אל תוך החדר הקטן והחשוך, ושוב נדחקתי בין אותו הארון לקיר.
לא ידעתי איך זה קרה, אבל פתאום יכולתי להרגיש אויר בריאות שלי, למרות שידעתי שאני לא נושמת.
עברו כמה רגעים וגם הצבע חזר לי לאט לאט לעיניים, שראו קודם רק אפור.
"מה קרה?" מלמלתי בבלבול כשהבחנתי בשתי דמויות מעלי. תיארתי לעצמי שאלה דני ודאגי, ולקח לי רגע להבחין שזה באמת הם.
"שוב התעלפת," דני אמר. "אבל הפעם הנשמנו אותך"
"אה...," מלמלתי. "יופי" נשארתי שכובה על הרצפה. למה תמיד יש לי את הזכרונות מהחדר החשוך כשאני מקבלת התקף קלסטרופוביה? בלעתי רוק וניקיתי זיעה מהמצח שלי.
"מה בכלל עשיתם בארון?" דאגי שאל.
"אה..." דני מלמל ונתן בי מבט כדי שאני אענה לו על זה, אבל הראש שלי היה במקום אחר. ברור שדני לא רצה שדאגי ידע שצוטטנו לו ולילה.
"אה.. שיחקנו קלפים?.." דני מלמל בסופו של דבר אחרי שהוא ראה שאין לי מה לומר.
"בארון?" דאגי הטיל ספק בדבריו. "בחושך?" עכשיו הוא גם צחק. "יכול להיות שאתם פשוט זוג?"
דני צחק בעליצות. "כן, כן, עלית עלינו"
"טוב, אז זה לא היה חכם במיוחד להיכנס לארון" דאגי קם וטפח על גבו של דני. "אתה יודע, אחרי כל הקטע במטבח" הוא הסביר. "אני הולך, תבוא תוך גג עשר דקות לבמה" הוא הכריז והלך.
דאגי סגר את הדלת אחריו ואני התיישבתי כשהברכיים שלי מוצמדות לחזה.
"בטוח שאת בסדר?" דני שם יד על המצח שלי כאילו בשביל לבדוק לי חום, ואיכשהו היד החליקה ללחי שלי.
עוד הייתי קצת מסוחררת אבל הרמתי אליו מבט יציב.
"ניסיתי להגיד לך" חייכתי. נהניתי מכל רגע שהיד שלו נגעה בלחי שלי.
"מצטער...," הוא מלמל בגיכוח מובך. "אנחנו צריכים ללכת" הוא העביר את היד שלו מהלחי שלי כדי לעזור לי לקום אבל הופתעתי מהעוצמה שאיתה הוא הרים אותי וגם ככה לא הייתי יציבה. הוא החזיק אותי חזק עד שתפסתי את עצמי שוב, כשהוא כורך את הידיים שלו סביבי. זה היה הרבה יותר טוב מהנגיעה בלחי, וגם אחרי שיכולתי לעמוד בעצמי הוא לא עזב.
הצמדתי את הראש שלי לחזה שלו, ויכולתי להריח אותו טוב.
'זהו.' אמרתי לעצמי. אני לא הולכת להתאפק יותר. הרמתי את הראש שלי והצמדתי את השפתיים שלי לשלו, כשאני ניהנת מכל רגע.
"היינו שמחים להתחיל בהופעה," שמענו את הקול המהדהד של טום במקרופון "אבל הסקסי בויי לא כאן. שמישהו יקרא כבר לדני!" שמענו אותו צוחק ודני ניתק ממני.
"אה..." הוא מלמל בפנים מבולבלות. המבט שלו רץ סביב החדר והוא הלך.
התיישבתי בחדר הלבשה, והקשבתי להם מנגנים שיר אחרי שיר. יכול להיות שדני נבהל?
את ניקול סיננתי כל פעם שהיא התקשרה. ידעתי שהיא בטח דואגת לי, אבל אין סיבה לעשות מזה סיפור.
מישהו דפק בדלת ופתח אותה בלי לחכות לתשובה.
"סטפני!" אוליביה אמרה מופתעת.
"חיפשנו אותך בכל מקום" אמרה מישהי שנראתה לי מוכרת. "אני לואיס דרך אגב" היא התיישבה על הספה וחייכה.
"את בסדר?" אוליביה שאלה כשהתיישבה לידי על הרצפה. היא כנראה שמה לה שאני קצת חיוורת.
"כן..," מלמלתי. "איפה כולן?" שאלתי.
"מחפשות אותך, פחות או יותר" אוליביה אמרה. "אני ישלח להן סמס" היא התנדבה.
לא יכולנו לשמוע כלום למשך כמה רגעים, ותיארתי לעצמי שעדיף ככה. לילה עמדה מצד אחד שלי ולואיס מצד שני, וידעתי שברגע שיגמר הרעש, תהיה שתיקה מביכה. הקהל הריע ושאג כשהבנים סיימו לנגן את אחד השירים, והכריזו שהם עומדים לנגן את השיר האחרון להערב.
אני עמדתי בצד והבטתי בקהל, בעיקר כדי שהמבטים שלי ושל דני לא יפגשו בטעות.
"אנחנו הולכים לסיים בשיר שדאגי כתב" טום אמר.
"קוראים לו silence is a scary sound, והוא הולך ככה" דאגי אמר והם התחילו נגן.
I look into the sky
And I have to ask why
She'd go and leave me
Oh why do feelings have to die?
Was it all just a sign?
Of what its meant to be
Well I’m just too excited
The end of this can be sighted
She's over due for a break out
I better go she blows my brains out
Silence is a scary sound
Funny feeling happened today
Somewhere buried in the past
Didn’t mean much. that much anyway
I know that love will never last
I'm torn up inside
Theres a hole in my mind
When you’re not next to me
So I hope you choke and die
On every single lie look what you've done to me
Well I’m just too excited
The end of this can be sighted
She's over due for a break out
I better go before she blows my brains out
Silence is a scary sound
Funny feeling happened today
So we'll bury it in the past
Didn’t mean much that much anyway
I know that love will never last
Well I’m just too excited
The end of this can be sighted
She's over due for a break out
I better go she blows my brain out.
Silence is a scary sound
Funny feeling happened today
Somewhere buried in the past
Didn’t mean much that much anyway
I knew that love will never last
Funny feeling happened today
Somewhere buried in the past
Didn’t mean much that much anyway
I knew the love would never last