רגעים.

תרגש אותי במילים, למד אותי איך לאהוב מחדש.
לטף אותי, גרום לי לבכות משמחה, לבכות מאושר שלא היה לי לעולם.
תן לי להרגיש מושלמת, לראשונה בחיי להתעלם מהפגמים שבי, ומהפגמים בעולם סביבי.
תן לי להתחפר בין זרועותיך, חבק אותי בעדינות אך בפנים העוצמה היא בלתי ניתנת לתיאור. תן לי להרגיש את זה.
אני אתן לך את גופי, עד שתשׂבע, אחרי שהרווית את צמאוני לאהבה מחממת.
אתן לך לראות אותי חשופה מתמיד, אסמוך עלייך כי את ליבך הושטת לי ביד ומסרת את עצמך בלי פחד.
אני לא מפחדת לידך, ומרגישה כ"כ קטנה לידך דמותך העצומה. כ"כ קטנה ואתה לא מאיים ולא מנצל את גודלו הקטן של ליבי. מה שנשאר ממנו.
אתה תתן לי את המרחב שלי אבל אני לא אצטרך אותו יותר, כי בלעדייך כלום כבר לא ימלא אותי.
אתה תכעס. תבכה בכי חרישי כדי שאני לא אשמע, כדי לא לפגוע בנפשי המשתדלת, אבל אני רואה דרך עינייך השקופות. רואה ישר לתוכך.
אני מובכת, בוכה כשאתה כאן ובוכה כשאתה הולך. אתה נוגע ואני לא שם, מנסה ללמוד וזה לא מספיק.
מסתכלת עלייך נרדם בחיקי ונושמת לרווחה. הבטחת שתמיד תהיה פה ותחכה לי, עד שאוכל לאהוב מחדש.

מחר טיול שנתי :O