אחרי יום מייגע של מתכונת ארוכה =\
לפחות קיבלתי ציון טוב אחד (היחידי שטוב :( )
התקשרתי עכשיו לנוני, אני מתגעגעת אליו.
היחסים שלנו מדהימים, היו ריבים, אבל בסך הכל אני מאוהבת עד לשמיים!
בזמן האחרון אני נזכרת יות מדי במה שהיה, אני מנסה לשכנע את עצמי שזה המוקד לכל הבעיות. אולי בשביל לברוח מהם, לא יודעת.
תכלס הוא לא ממש עשה לי משו, וגם כשהייתי קטנה וזה קרה, לא ממש התייחסתי לזה אני זוכרת, למרות שזה היה מזמן, אני זוכרת שבהתחלה היו לי סיוטים בתכלס על כלום!
אני זוכרת שבכיתי, ואז באו אליי שני הבנות האלה ואמרו לי שהם ראו מה קרה ושאני צריכה לספר לאמא, אני זוכרת שהתחלתי לבכות ודנה ויניב (וואי איזה ישנים) אמרו לי שזה כלום וממה אני מתרגשת.
אני זוכרת שאמרתי לבנות האלה שהם יספרו שאני לא רוצה לספר.
אני זוכרת איך שהוא לקח אותי לצד, ואמר לי שאני יתקרב אליו, שאני ינשק אותו, שאני יקרב את הפנים שלי לפנים שלו, שאני לא יפחד, ואני?! פשוט עמדתי שם לא אמרתי כלום ולא הצלחתי לזוז. ואז אמא שלי באה, ואז ניצלתי את ההזדמנות וברחתי. אני גם זוכרת שהוא שם עליי את היד, כאילו שאני יעזור לו, ונגע לי בחזה, הייתי ממש קטנה! ושוב לא הוזזתי אותו, לא ידעתי מה לעשות! פשוט קפאתי!
אני זוכרת שאמרתי לעצמי כל הזמן, למה לא העפת אותו?! למה עמדת ככה?! היית צריכה להעיף לו כאפה או משו, וכשיוצא לי לספר את זה למישו קרוב, אני מספרת את זה שאחרי זה העפתי לו כאפה, ואני יודעת שלא עשיתי כלום.
אני חושבת שבגלל זה עד עכשיו, שהתבגרתי קצת, כל הזמן הייתי מרביצה, כל דבר אצלי במקום לדבר זה היה להרביץ, אני חושבת שזה בגלל שכל הזמן חפרתי לעצמי - למה לא הרבצת, העפת אותו,למה לא החזרת לו?!?!
אני יודעת שזה כלום, יש בנות שנאנסות, אני לא יודעת למה אני נזכרת בזה כל הזמן.
למרות שאני חושבת שזה גורם להרבה מהבעיות שלי, כל העצבנות שלי לדעתי נובעת מזה, הייתי כל כך קטנה שלא הבנתי מה קורה בכלל, וכנראה לא הוצאתי את זה, לא בכיתי על זה רק ממש אחרי שזה קרה.
גם מאוד קשה לי להפתח לאנשים, לקח לי המון זמן עד שנפתחתי לחבר שלי, גם נפשית וגם פיזית.
הוא מבין אותי, הוא גם ילד עצבני, אבל לא כשהוא איתי, כשהוא איתי הוא בנאדם אחר ממש, מזין שנינו הוא זה שמרגיע, הוא זה שמרגיע אותי, מבין אותי למה אני כועסת ומתעצבנת, ולא מתעצבן עליי ישר, הוא יודע איך להרגיע אותי.
שאלתי אותו למה אף פעם לא ראיתי אותו מתעצבן כמו שהוא מתעצבן בד"כ, הוא אמר לי שאיתי הוא אף פעם לא מתעצבן, שהוא אוהב אותי ושאיתי הוא מרגיש הכי בטוח, מרגיש הכי טוב.
למה אצלי זה לא ככה? למה אני מתעצבנת גם כשזה עם הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם?!
ואולי אני פשוט דפוקה, ואני מנסה לתרץ תדפיקות שלי על זה?! לא יודעת...
באמת חפרתי הפעם, אבל גם ככה אפחד לא קורא את זה...
ביי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
