היי ניצן חמודה ומתוקה שלי שאני כל כך אוהבת D:
משעמם לי אז אני כותבת סיפור.
אקדיש לך את הסיפור כשתפתחי בלוגD:
קבלו במחיאות כפיים סוערות את הפרק הראשון של "הרצל - שניצל פרגיות"!!!
פרק ראשון, הכל התחיל ב...
מה קודם למה, הביצה או התרנגולת? אף אחד לא יודע, אף אחד לא ידע, לא בטוח שאיי פעם נדע, אבל כן בטוח שזה לא המקום הנכון לברר. כי גם אני לא יודעת. אבל אני לא העניין כאן, אני רק המספרת. גיבורו האמיתי של הסיפור הוא לא אחר מהרצל. מי זה הרצל אתם שואלים? גם אני שאלתי את עצמי מי זה הרצל, עד שידעתי מי זה הרצל. אז הרצל הוא גיבור הסיפור, ויותר מזה אתם לא יודעים. טוב, עכשיו תדעו:
הרצל התחיל כביצה לבנה ורגילה לגמריי. הוא גם בקע מהביצה כמו כל אפרוח רגיל וגדל להיות תרנגול רגיל למדיי. היו לו חיים תרנגוליים וחסריי דאגות מהיום בו בקע עד היום בו קרה דבר נורא. היום בו חיו של הרצל השתנו אחת ולתמיד. היום בו פלשו ללול התרנגולות חבריי המפייה השווייצרית והחריבו את כל המקום. הם לקחו את כל התרנגולות האחרות, הרסו את הלולים ואפילו לא ניגבו את הרגליים על השטיחון לפניי שנכנסו (מרטה מאוד התעצבנה מזה, היא רק שטפה וכבר מלכלכים לה את הריצפה?! בושה!).
הרצל לא שכח ולא סלח לאנשיי המפייה השוויצרית מעולם. אבל דבר אחר הטריד את מנוחתו עכשיו. הוא האחרון שנשאר מהלול, בלי בית, בלי משפחה, בלי חברים, בלי מקום ללכת עליו, ובלי סוני-פלייסטיישן 3. 'מה עכשיו?' הוא חשב לעצמו. וכשנראה שהמצב כבר לא יכול להיות גרוע יותר, התחיל לרדת גשם. כאילו מישהו שם למעלה מאוד מאוד לא אוהב אותו. הרצל היה לבד לגמריי בעולם, והוא לא יכל לעשות דבר בנושא. אז הוא לקח מקל ומטפחת אדומה ויצא למסע לחפש לו בית חדש.
סוף פרק ראשון.
פרק קצר במיוחד, כי זה מן פרק הקדמה כזה... לא חשוב זה מוזר._."
אמשיך מחרD:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*~Baka_Hime~*