Diary.

Love is always patients and kind,

It is never gallous.

Love is never boastful no coincided,

It is never rude or selfish,

It does not take a fence

And it is not resentful.

Love takes no pleasure in other people sense but the truth.

It is always ready to excuse,

To trust, to hope

And doing doer whatever comes.

אם זאת אהבה, אז מה היה לנו?

אחרי שנתיים אמרת לי הכל, הסברת.

אחרי כל ההתחמקות ממני אתה מודה שזאת אשמתך.

ואתה עוד העזת להאשים אותי.

לפעמים יותר קל לא לדעת.

לפחות אז לא כואב לי.

תשכבי על הרצפה בארבעים מעלות, מאה אחוז לחות.

למה פוחדת? אני לא אעשה לך שום דבר רע.

רק דלת נועל ושקט, לא לדבר.

חולצה שלך תני לי ביד, אסחט הזיעה ואקרר פני.

שמלה נגזור במספריים, נזהר שלא לשרוט לך את העור.

חם לי, מר לי, תיכף נתחיל לשחק.

תני לי את היד שלך נקשור אל הפסנתר,

ומשחקים משחקים,

ביני ובין הרצפה את מוחה דמעה.

הגוף צחק. הגוף צעק. שוב שקט והשעון נשמע כמו אנחה

נגבי את האף, פתחי את הפה, אני בא עוד פעם משחק אחרון ודי. אקדח קטן מהכיס נוציא ונדרוך כדור אחד קצר בשקט,

גוף הופך גופה כולם בוכים, כולם בוכים.

אמא שלך בוכה אני רוצה את אמא שלי.

כן, השיר הזה דיי נכון לגביי..:(

לכו תבינו.

"למה אבל את לא מספרת לי כלום?!"

"אל תצפי שאני יגיד לך איך אני מרגישה עם כל זה כשאת לא אומרת לי אפילו מה קורה!"

"אני עוברת תקופה קשה עכשיו."

"אם אני צריכה לפרט, יש מצבים שפשוט בא לי לבכות."

אמרה לי ודמעות בעינייה..

אמא אני אוהבת אותך! אני כלכך אוהבת אותך! אני מצטערת.

                                                                                                              "אמרי לי אמא מה תרצי 
                                                                                                               הביטי איך ליבי שלי
                                                                                                               כואב אותך אוהב אותך 
                                                                                                               חולם שרק יהיה לך טוב."

יום חמישי יש לבת דודה שלי בת מצווה, אז כולנו מתארגנים לזה.

קונים בגדים, מכינים לה שיר כזה מכולנו, כולנו יחד.

כבר הרבה זמן שלא בילינו כלכך הרבה ביחד!

האחיות הגדולות שלי כבר לא נמצאות בבית, אחת בתל אביב אחת בטבעון וזה כלכך כיף שהם בבית!

כאילו הוא שוב מלא בחיים..

ואמא צוחקת, כן היא צוחקת! היא כלכך יפה כשהיא צוחקת! כלכך קורנת! מלאת אושר!

כמעט בכיתי שראיתי אותה ככה, מאושרת..

כשישבנו באוטו וחזרנו מהקניות וכולנו לימדנו את אבא לשיר את השיר בעל פה וצחקנו כל פעם מחדש שהוא התבלבל

זה גרם לי להבין כמה אני אוהבת את המשפחה שלי, כמה שאין לה תחליף, כמה שאני גאה בה!

אהה וחוץ מכל זה יש לי בגדים חדשים ונעליים וזה סבבה לגמרי!D:

חג שמח לכולנו ושכולנו נאהב את המשפחות שלנו!

אאאאאמן3>