אני די מרגישה בין לבין..לא רע לא טוב, פשוט באמצע, סתם ככה..

לא אוהבת להיות לבד, לא רגילה לישון לבד..לא רגילה לא לאהוב ולא להיות נאהבת.

אני צריכה התחלה חדשה, והעיניין הוא שאני יודעת את זה זה כבר המון זמן ככה..לא היה לנו טוב כ"כ בתקופה האחרונה וסתם ניסינו, וסתם סחבנו את זה..

אני יודעת כמה הייתי לא בסדר, מודה בטעויות הרבות שעשיתי, כי עשיתי אותם, ולא כ"כ חשבתי על ההשלכות..אבל מה שהם עשו, לא מתקרב אפילו לא בקצת למה שאני עשיתי..

אני מרגישה נבגדת, ואין לי מה לעשות עם זה חוץ מלהוריד את הראש ולנסות לתת לזה לחלוף, אבל אין לי סבלנות וכוח..

אני מחכה שהתקופה הסתמית הזאת פשוט תעבור.

אני צריכה משו חדש, זה כבר מעבר לרצון, אני רוצה להרגיש אהבה אמיתית, הדדית, שיש בה הכל מהכל, ולא קצת מזה הרבה מזה וכלום מזה.

שיבוא כבר האחד שיחזיר לי את החיוך לפנים..

כי ביינתים אני רק שוקעת בזה עוד ועוד, אני רוצה להשתחרר מזה, לתת לעבר להישאר עבר, ולהכין את עצמי לעתיד..להסתכל קדימה, נשבר לי כבר לקחת 10 צעדים קדימה ועוד 80 אחורה..

מגיע לי יותר טוב, מגיע לי להיות מאושרת ושמחה..

אני רוצה לחייך, ולא סתם חיוך מזוייף, רוצה לחייך מהלב, רוצה לחייך ושמישו יחייך בחזרה..

אז אני מחכה בסבלנות, כי אני יודעת שהוא יבוא..

המישו הזה שישנה את הכל.