Jenny from the Blog

מאז שאני זוכרת את עצמי, העברתי את רוב הזמן הפנוי שלי בחוגים כאלה ואחרים.

זה התחיל כבר בגיל שלוש כשההורים שלי החליטו שזה הגיל המתאים ביותר להתחיל ללמוד אנגלית, והמשיך בלימודי פסנתר, בלט, ציור, פיסול וכו' וכו'. אפילו זכור לי שיעור אצל מורה לפיתוח קול, אבל פה זה נגמר (כנראה שכבר אז היא הבינה שאין לי תקווה בתחום הזה, ושנינט אני כבר לא אהיה..).

בתחילת השנה החלטתי לחזור לאהבה זו, שהיתה חסרה לי, ונרשמתי לחוג קרמיקה. ימי חמישי בחוג היוו בשבילי מקום מפלט מהשבוע הלימודי והמגע עם החומר הוא כל מה שהיה חסר לי.

מאז, ימי חמישי התמלאו בקורסים שונים ונאלצתי לזנוח, לעת עתה, את מה שאני כל כך אוהבת לעשות.

הנה כמה תמונות-