הפרק מוקדש לתום פוינטר!!!!!!!!!!!!!!! *אהמ-רקבגללשהיארצתהעודפרק-אהמ*
אז תום זה בשבילך!
פרק 8- החתונה
"הדר,קומי" שמעתי את קולו של דאגי מעיר אותי
"למה? " שאלתי "מה השעה? "
"השעה 2 בצהריים" אמר דאגי
"אז למה אתה מעיר אותי? " שאלתי
"ב-7 אנחנו צריכים להיות בעירייה שכחת? " שאל דאגי
"למה? " שאלתי
"הדר מה עובר עלייך היום? " שאל דאגי צוחק "את לא זוכרת שאנחנו מתחתנים היום? "
זינקתי מהמיטה 'שיט,אני לא מאמינה ששכחתי את זה'
"תיזהרי כן? " אמר דאגי "אל תשכחי ב-7 את וקלרה וטל צריכות להיות בעירייה"
"לאן אתה הולך? " שאלתי
"גם להתארגן" אמר דאגי "עם טום,הארי ודני אה ולמקרה ששכחת יש גם מסיבה אחר כך באולם"
"אוף, למה אני לא יכולה לחזור לישון? יש עוד מלא זמן" אמרתי "טוב קמתי, אז נעשה משהו מועיל"
"אה, אל תשכחי ש...-"
"מה עכשיו שכחתי? " שאלתי
"שאני אוהב אותך" אמר דאגי ונשק לי על השפתיים.
קמתי מהמיטה והלכתי למטבח להכין לי כוס קפה.
"שלום ליפיפייה הנרדמת" שמעתי את קולה של מישל
"קלרה, בבקשה, אני מתחננת על תציקי לי על הבוקר אני עדיין ישנה" אמרתי
"תראי אותה 'על הבוקר' כשעכשיו כבר צהריים" אמרה מישל "והשם שלי הוא מיכל"
"אולי בעברית השם הוא מיכל אבל באנגלית הוא מישל וכשאת מעצבנת אותי זה קלרה" אמרתי וצחקתי
"טוב תפסיקו לריב" אמר קול שהגיח משום מקום
"אוי דיברנו על אנשים מעצבנים על הבוקר" אמרתי
"שתקי " הקול אמר
"מה את עושה פה? את לא אמורה להיות איפה שהוא עם הארי? " שאלתי
"שתקי, חוץ מזה אחותי הקטנה מתחתנת היום ואני ומישל צריכות להכין אותה כי השעה כבר כמעט מאוחרת ואנחנו עומדות לאחר"
"לאחר לאן? " שאלתי
"צריך ללבוש את השמלה הלבנה שלי רק ב-5 " אמרתי
"ומה עם תספורת? " שאלה מישל
"שום דבר, אני יעשה לבד משהו עם השיער" אמרתי "ואני אתאפר לבד, ולהתלבש אני יודעת גם לבד טל אז אל תטרחי לשאול"
"טוב בסדר, תקשיבי השעה היא 3 בצהריים אנחנו הולכות להביא את השמלות שלנו וגם לסידורים קצרים אנחנו נחזור בעוד שעה- שעה וחצי ואנחנו רוצות שכבר תהיי מוכנה זה מובן? " אמרה או יותר נכון קבעה טל.
"בסדר,ביי " אמרתי והן הלכו.
'טוב אני לבד בבית מה אני יעשה? ' חשבתי לעצמי 'ברור! לישון ' חייכתי לעצמי והלכתי חזרה לחדר לישון. נכנסתי למיטה נרדמתי כול כך מהר שאפילו לא שמתי לב לזמן.
"הדר!!!!!!!!!!!!!!!!!! " שמעתי קול צועק עליי
"אנחנו לא משאירות אותה לבד יותר כשיש משהו חשוב באותו יום" זיהיתי את קולה של טל
"מה? " שאלתי "מה השעה? "
"השעה היא 4 וחצי ואת אפילו לא מוכנה לחצי דרך" אמרה מישל
"נו ו..? " שאלתי
"הדר קומי עכשיו, זה היום הגדול שלך, את חיכית לו מלא זמן קדימה" טל אמרה בהתלהבות.
"בסדר, הלכתי להתקלח" אמרתי
נכנסתי למקלחת לקחתי את הזמן והתחלתי לחשוב 'היום זה באמת היום הגדול שלי,אני ודאגי עומדים להתחתן, אני מרגישה כול כך לחוצה ואני כול כך אוהבת אותו'
"הלו...!!! " שמעתי את קולה של טל "את צריכה להגיע בזמן היום לחתונה השעה כבר 5 אחר הצהריים והחתונה עוד שעתיים קדימה צאי החוצה"
"אני יוצאת בסדר" אמרתי סגרתי את המים ויצאתי מהמקלחת.
הלכתי לחדר, טל כבר חיכתה לי עם השמלה הלבנה לקחתי את השמלה הלבנה מטל ולבשתי אותה.
"את ניראת מדהים אחותי" אמרה טל
"היא אכן מדהימה" אמרה מיכל
"תודה טל, תודה קלרה" אמרתי
"למה את קוראת לי כול הזמן קלרה? " היא שאלה טיפה מרוגזת
"כי אני אוהבת לקרוא לך ככה" אמרתי וחייכתי "טוב אני צריכה להתאפר אז תנו לי חצי שעה ותראו איזה קסם כי כבר אני אהיה מאופרת ומסודרת אז עכשיו כולכן החוצה"
"בסדר הלכנו" אמרה טל
היא ומיכל חזרו לסלון, סגרתי את הדלת ומיד התחלתי להתאפר, לא יותר מידי בכול זאת אני יותר צעירה ממנו בהרבה אבל עדיין זאת חתונה. החתונה שלי אז אני צריכה להראות יפה. תוך כדי שאני מתאפרת קיבלתי הודעה בפלאפון.
'אני לא יכול לחכות יותר, אני כבר רוצה לראות אותך, אוהב אותך דאגי'
בתוך שנייה כתבתי לו הודעה חזרה.
'אני גם רוצה לראות אותך,אני אוהבת אותך גם עוד מעט ניפגש ותזכיר לי לרצוח את מישל וטל ' כתבתי ושלחתי
כשסיימתי לכתוב את ההודעה הסתכלתי במראה על איך שאני ניראה 'את ניראת הרבה יותר טוב מבדרך כלל, הגיע הזמן לעבור לשיער' אמרתי לעצמי והתחלתי לסרק את השיער ולעצב אותו יחד עם פן.
"נו הדר, עברו כבר 45 דקות ועדיין לא יצאת" שמעתי את קולה של מיכל
"אני יוצרת עכשיו" אמרתי והסתכלתי לטלפון וראיתי עוד הודעה מדאגי
'למה את רוצה לרצוח אותן? ואת לא אמורה להיות עסוקה עד מעל הראש? '
צחקתי לעצמי וכתבתי לדאגי:
'הם דיי השאירו אותי לבד ואני חזרתי לישון, אבל לא משנה אני יספר לך הכול אחר כך, הדבר היחיד שיש לי מעל הראש אלה טל וקלרה'
"מוכנות? " קראתי להן
"כן בואי ניראה אותך" אמרה טל
יצאתי אליהן מוכנה ללכת לעירייה.
"ואוו...." אמרה מישל "את ניראה מדהים"
"הדר, את ניראת מהממת" אמרה טל "אבל חסר לך משהו"
"מה שכחתי? " שאלתי
"את הפרחים" אמרה טל והגישה לי את זר הפרחים.
"בנות" אמרתי "השעה היא כבר 6 אנחנו כבר אמורות להיות בדרך לעירייה? "
"שיט את צודקת" אמרה טל
"אתן מתכננות ללבוש שמלות היום? " שאלתי
"שיט לא התלבשנו" אמרה טל
"אבל לפחות התאפרנו והסתרקנו" אמרה מישל
"טוב קדימה תלבשו את השמלות ונלך" אמרתי
טל ומיכל לבשו את השמלות.
"אתן נראות נהדר כמו תמיד" אמרתי
"תודה" הן אמרו "עכשיו בואי לפני שאנחנו נאחר" אמרה טל
לקחתי את הפלאפון שלי, את המפתחות לבית של דאגי ואת האיפור שלי. ושמתי אותם אצל טל בתיק. אבל לא לפני שבדקתי את ההודעה שהייתה לי בפלאפון
'אני רוצה לשמוע את כול הסיפור אחרי שתהיי גברת פוינטר, אוהב אותך מלא דאגי'
חייכתי לעצמי וסגרתי את הפלאפון, בכול זאת זה יום החתונה שלי.
כשיצאנו מהבית אריק כבר היה במכונית מחכה לשלושתנו
"אתן מאחרות גבירותיי" אמר אריק וצחק
"תודה על הדאגה אריק" אמרתי
התיישבתי מאחורה ליד טל ומיכל ישבה ליד אריק.
"הגענו" אמר אריק
"מה השעה? " שאלתי את טל
"רבע ל-7 " היא אמרה
"טוב אני הלכתי לשירותים " אמרתי
"את צריכה עזרה? " שאלה טל
"לא, הרי זאת שמלה אחת עם שתי שכבות, זאת הכי פשוטה ויפה שמצאתי" אמרתי
"רואים שהיא פשוטה ויפה, דאגי כבר ראה את השמלה? " שאלה טל
"לא" אמרתי
"אז תהיי לו הפתעה נעימה" אמרה מיכל
"טוב אני תכף באה" אמרתי והלכתי לשירותים
הסתכלתי על עצמי במראה שוב 'את ניראה נהדר היום, הכול בסדר, את רק צריכה להגיד כן, כול מי שאת אוהבת יהיה לידך שם, במיוחד דאגי'
"הדר? " שאל קול מאחוריי
"מה? " שאלתי
"את ניראה ממש מדהים היום" אמר הקול
"תודה ג'יימס" אמרת וחייכתי
"כולם מחכים רק לך" אמר ג'יימס "אל תדאגי הכול יהיה בסדר"
"תלווה אותי? " שאלתי
"כן" אמר ג'יימס
כשהגענו לפני הדלת הוא נשק לי קלות על הלחי.
"בהצלחה" אמר ג'יימס ופתח את הדלת
נכנסתי לאולם וכל המבטים הסתכלו אליי. המשכתי ללכת מחייכת עד שהגעתי לדאגי הוא חייך חיוך ממסיס ורחב.
האיש החל לדבר ולקשקש כול מיני דברים שלא באמת ענינו אותי.
"דאגי, האם אתה לוקח לך את הדר להיות לך לאישה ומבטיח לאהוב רק אותה בטוב וברע לשמור עליה ולהיות לה נאמן? " שאל האיש
"כן" אמר דאגי
"האם את, הדר לוקחת לך את דאגי להיות לך לבעל ומבטיחה לאהוב רק אותו בטוב וברע לשמור עליו ולהיות נאמנה לו? " שאל האיש
"כן" אמרתי מרגישה שאני עוד דקה מתפוצצת לרסיסים
"אם כך נותר לי רק להכריז עליכם כבעל ואישה וכמובן הטבעות, אתה רשאי לנשק אותה" אמר האיש
ובלי מילה מיותרת דאגי נישק אותי אבל לא לפני ששם לי את הטבעת על היד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
