מצטערת היה לי קצת זמן לחוץ....בגרויות שאני על סף נכשל בהם.... כן יועצת בת ש%$^%$&^ ז$%^#& כ$%^# וכו' טוב הינה פרקים שקצת מחממים לי את הלב.... אוהבת אותכם!!
בגלל שהבטחתי ולא קיימתי, קיבלתם בונוס. 2 פרקים!!!
אז תהנו 33333>>>>
פריקה קצרה בסוף....
פרק 11- כעבור עוד חודש!
"דאגי" אמרתי "קום, אתה עומד לאחר"
"אה?מה? " שאל דאגי מתוך שינה
"אתה מאחר לטור " אמרתי
"אני חייב ללכת? " שאל דאגי
"כן, עכשיו קום כבר" אמרתי
"קמתי" אמר דאגי "אני רוצה נשיקה"
"אחרי שתתארגן" אמרתי
"טוב" אמר דאגי וקם להתארגן.
בינתיים אני יצאתי מהחדר והכנתי לדאגי ארוחת בוקר.
"זה מריח טוב" הוא אמר כשיצא מהמקלחת
"גם אתה מריח טוב" אמרתי
"אני התכוונתי לאוכל לא אלייך" אמר דאגי "ואת תמיד מריחה טוב"
"אני יודעת" אמרתי "והתכוונתי לכך שאתה מריח טוב"
"תודה רבה" אמר דאגי ונישק את שפתיי.
"תאכל בבקשה לפני שאתה תאחר לגמרי" אמרתי כשבהינו אחד בשני.
"בסדר" אמר דאגי "אבל למה יש פה רק צלחת אחת? "
"כי אני אכלתי כבר" שיקרתי
"אוקי" הוא אמר חושד קצת. ובדיוק אז הטלפון שלו צלצל.
"אני יענה ואתה שב בשקט ותאכל" אמרתי.
לקחתי את הטלפון שלו ועניתי לשיחה.
"ד-א-ג-י-!!!!!!!!! " שמעתי צעקה מהטלפון "מתי אתה כבר בא? "
"טום, תירגע קודם כול זאת הדר" אמרתי "דבר שני הוא אוכל ודבר שלישי קבעתם ב-11 ועכשיו רק 10 וחצי"
"טוב ניסיתי" אמר טום
"אני מבינה שזה גורם לו לבוא מוקדם יותר אבל אל תדאג עכשיו אני פה ואני אגרום לו לבוא לכול חזרה או הופעה" אמרתי
"טוב בסדר הבנתי אותך" אמר טום "רק תזרזי אותו כי פלטצ' עוד מעט בא ואנחנו צריכים לצאת לצפון אנגליה"
"בסדר" אמרתי "ביי, תיהנו ותשמרו עליו, חסר לכם שלא וגם אל תתנו לא לשתות יותר מידי, זוכר מה קרה בפעם האחרונה"
"כן אני יודע ביי, נשמור עליו אל תדאגי" אמר טום וסגרנו את השיחה.
"אני חייב ללכת? " שאל דאגי
"כן" אמרתי
"אולי תבואי איתנו? " שאל דאגי
"לא הפעם, אבל אני אבוא לבקר" אמרתי "אבל רק אם תהיי נחמד ולא תעשה שטויות"
"אני אראה אותך עוד בערך חודש? " שאל דאגי
"אני מניחה שכן" אמרתי
"טוב, אבל את חייבת לדבר איתו כול יום לפחות פעמיים" אמר דאגי
"בסדר רק לך כבר" אמרתי
"את מנפנפת אותי? " שאל דאגי המום וצוחק
"ברור רק אותך" אמרתי "טוב קדימה אני אגיד להם לענות אותך"
"את לא יכולה לעשות זאת לבעלך" אמר דאגי
"כן אני כן" אמרתי "סתם"
"טוב אני הולך" אמר דאגי וחיבק אותי חזק "אולי תחשבי שוב פעם? "
"דאגי, אמרתי לך יש לי כמה דברים לעשות והלהקה זקוקה לך יותר מאשר לי" אמרתי
"טוב בסדר" הוא אמר מנתק את החיבוק
"טוב, אז ביי" אמרתי ונישקתי אותו על השפתיים ארוכות.
"ביי" הוא אמר ולקח את המזוודה שלו ונסע לטור.
פרק 12 - כעבור שבועיים.
~מרפאת רופא נשים~
"לפי הבדיקות דם" אמר הרופא "זה מראה שאת בהריון"
"הייתה לי תחושה, שזה מה שתגיד" אמרתי
"ולפי הצילום אולטרה סאונד יש לך תאומים, אבל עדיין אי אפשר לדעת אם זה בנים או בנות או בן ובת" אמר הרופא "ועוד משהו"
"מה? " שאלתי את הרופא
"בקרוב תצא לך בטן ענקית, ואת צריכה להיות בשמירה הריון" אמר הרופא "את בסוף חודש שני למרות שבעיקרון כול מישהי שיש לה תאומים כבר רואים את זה בכמה שבועות אחרי החודש האשון את תראי את זה בתחילת חודש שלישי"
"טוב, תודה רבה דוקטור" אמרתי
"אה, גברתי, אסור לך שיהיו לך רגשות ולחצים קיצוניים מידי, את חייבת להיות כל הזמן רגועה יחסית" אמר הרופא
"אוקי, ותודה" אמרתי
"על לא דבר" הרופא חייך ואני יצאתי מהחדר.
~בבית שלי ושל דאגי~
'אוף, לספר לו או לא לספר לו? ' חשבתי לעצמי 'לא,אני לא יכולה לספר לו עכשיו ובמיוחד לא בטלפון זה קשה מידי... איך מספרים דבר כזה, אוף אני צריכה עזרה דחופה זה לא יעזור לי לשבת על הספה ולחשוב מה אני יעשה ואיך אני יספר לו את שלושת הבשורות האלה הלוואי ו..- ' מחשבותיי נקטעו בגלל צלצול הטלפון שלי.
"הלו" אמרתי
"היי,מה קורה? " שאל קול מוכר
"בסדר מה איתך? נהנה בטור? " שאלתי
"משעמם לי מאוד"
"דאגי אתה חייב למצוא לך תעסוקה" אמרתי וצחקתי
"אבל אין לי תעסוקה כשאת לא פה" אמר דאגי
"דיי דאגי, אמרתי לך שאני לא אבוא"
"ניסיתי" אמר דאגי
"טוב, עכשיו תלך לנוח או משהו כזה כי אני הולכת גם לישון" אמרתי
"מה לישון? השעה עכשיו רק 3 בצהריים" אמר דאגי
"אני יודעת אבל אני ממש עייפה" אמרתי
"טוב, אז לילה טוב ותתקשרי אלי כשאת קמה ולא בזמן ההופעה"
"בסדר, תירגע אני לא אתקשר אלך בזמן ההופעה" אמרתי
"ביי, אני אוהב אותך" אמר דאגי
"ביי, גם אני אוהבת אותך" אמרתי "אה, דאגי"
"כן? "
"אני..." אמרתי "אני...מתגעגעת אליך מאוד"
"גם אני מתגעגע אליך מאוד" אמר דאגי צוחק
"טוב ביי" אמרתי
"ביי" אמר דאגי וסגרנו את השיחה
'אני לא מסוגלת להגיד לו' חשבתי לעצמי 'אני פשוט לא מסוגלת'
פריקה -לא חובה לקרוא וזה לא חלק מהפרקים!!!!!-
אני לא מסוגלת יותר, אני כול הזמן מאבדת אנשים שקרובים אליי, מה עשיתי שזה קרה לי, סבתא שלי נפטרה לפני חודש ושבוע בגלל זה לא יצא לי לעדכן ואני גם ככה לא מסוגלת לעכל את זה שהיא הלכה, ובעוד שבוע יעבור חצי שנה מאז שידיד שלי התאבד, ומסתבר שהוא שיקר לי לגבי הכול, הוא היה יהודי מירושלים חסידי נולד בארץ והתחנך פה עבר לאיטליה בגלל קליטת שפות מהירה ועבד בוותיקן למרות שבגלל המוות שלו הכרתי חבר קרוב גדול ממני אומנם אבל עדיין אם יש לי פעיה אני פונה אליו כי לא תמיד אחותי יכולה לעזור לי, נכון שאני כותבת לו באנגלית וזה ניראה כמו חפירה אבל הוא תמיד מושיט לי עזרה מעולה.
אוף....החיים חרא לי, יועצת מפגרת משפחה מתפרקת מריבות לחמות ואני אומרת דיי כבר!
תודה 33>>>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
