הבטחתי בסוף שבוע הינה קיימתי... יש פריקה בסוף..
פרק 18- למחרת בבוקר
שהתעוררתי הסתכלתי סביבי,הייתי בחדר השינה עטופה בשמיכה חמה,שלוש טבעות היו לי על הידיים. ודאגי לא היה לידי
"חשבתי שאני אקום ואגלה שזה סיוט" אמרתי
"בוקר" אמר דאגי כשנכנס לחדר.
"בוקר" אמרתי
"חשבתי על משהו,הריי יש לנו תאומים בן ובת,אולי תקראי לבת מיכל? " שאל דאגי
"לא,מיכל זה לא שם שאני אוהבת" אמרתי
" אולי קלרה? " שאל דאגי
"לא ניראה לי" אמרתי
"ומה דעתך על קלי? " שאל דאגי
"קלי,אמ....קלי...קלי פוינטר....נשמע לי טוב,כן,ניקרא לבת קלי" אמרתי
"בואי את צריכה לנשום קצת,הזמן יעשה את שלו" אמר דאגי
"אב...-"
"הכנתי ארוחת בוקר,קדימה,את צריכה לאכול" אמר דאגי
"בסדר אני קמה ורק שתדע שאין לי תאבון לאכול" אמרתי
"בסדר,קומי" אמר דאגי
קמתי מהמיטה והלכתי לפינת האכול. על השולחן היה חביתה שדאגי הכין שכמובן אני לימדתי אותו להכין קצת אוכל אכיל.ירקות חתוכים,טוסטים,וגבינות מכול מיני סוגים.וסכו"ם
"אני לא רעבה,בא לי להקיא במקום" אמרתי
"את חייבת לאכול" אמר דאגי
התיישבנו ליד השולחן הסתכלתי על הצלחות ובפשוט לא נגעתי בכלום.
"בואי אלי" אמר דאגי
קמתי והלכתי אליו.
"עכשיו אווירון" אמר דאגי ולקח טוסט ומרח עליה גבינה ועל זה חביתה,הוא עשה תנועה של אווירון.
"לא רוצה" אמרתי
"אם לא תוכלי אני אקרא לטום ודני" אמר דאגי
"לא רק לא להם" אמרתי ונזכרתי בפעם האחרונה שאמרתי שאני לא אוכלת ודאגי קרא להם.
לקחתי ביס מהפרוסה.ולמען האמת זה אכן היה טעים,כי בפעם האחרונה שדאגי עשה אוכל היה לפני חודש וזה היה מזעזע.
"עכשיו לא בא לי יותר" אמרתי
"תסיימי את הפרוסה והירקות" אמר דאגי
"לא רוצה" אמרתי
דאגי הוציא את הפלאפון שלו והחל לחייג לטום.
"הלו" אמר טום
"היי,טום מה קורה? " שאל דאגי
"בסדר,מה עם הדר? " שאל טום
"היא לא רוצה לאכול" אמר דאגי
"אני בא,ואם היא לא אכלה כשאני אבוא נקרא לדני" אמר טום
"אוקי ביי" אמר דאגי
"ביי" אמר טום
"לא!!! בסדר אני אוכל" אמרתי
"מעולה" אמר דאגי
"רגע,אני כבר חוזרת" אמרתי והלכתי לשירותים והקאתי כמה שיכולתי.
"את בסדר שם? " שאל דאגי
"כן" אמרתי
כשסיימתי להוציא ממני את כל התכולה צחצחתי שניים ויצאתי מהשירותים.
"את בסדר? " שאל דאגי
"כן" אמרתי "בערך,תנסה אתה לאכול כשאתה לא רוצה ועוד להיות בהריון"
"תודה אבל אני אוותר על התענוג,תחזרי לאכול" אמר דאגי
"אני חייבת? " שאלתי
"כן" אמר דאגי
"טוב,מה איתך? " שאלתי
"אל תדאגי לי" אמר דאגי
דאגי ואני הלכנו לפינת אוכל והוא משך אותי לשבת עליו.
"אתה יודע שאני שונאת את זה" אמרתי
"אבל זה הכי כיף" אמר דאגי
"למי?לי?לא" אמרתי
"לא,לי" אמר דאגי
"אני מבינה שזה מספק אותך" אמרתי
"בינתיים כן" אמר דאגי
"אוצ'" אמרתי
"מה קרה? " שאל דאגי
"ניראה לי שהילדים שלך לא מסכימים איתך" אמרתי
"או...,הם בעטו בך? " שאל דאגי
"אחד מהם" אמרתי ולאחר כמה שניות "אוצ'"
"מה עוד פעם? " שאל דאגי צוחק קצת
"כן,מה עובר עליהם? " שאלתי "הם לא מבינים כמה זה כואב? "
"לא ניראה לי" אמר דאגי
"הינה תרגיש" אמרתי ולקחתי לדאגי את היד ושמתי אותה על הבטן שלי.
"זה לא יעזור לך את צריכה לאכול" אמר דאגי "וזה כנראה אומר שהם רעבים"
הרגשתי שהם בעטו בי שוב
"אה,הם בעטו בך שוב" אמר דאגי
"באמת? " אמרתי "לא ידעתי,אני הרגשתי"
"טוב,לא להתחכם לאכול" אמר דאגי ולקח את הפרוסה שהייתה על השולחן. "אווירון"
"לא...." אמרתי
פתאום נשמעה דפיקה בדלת.
"אני אפתח" אמרתי
"לא" אמר דאגי. "פתוח! " הוא צעק
"שלום לכם,אני מקווה שאני לא מפריע" אמר טום
"בבקשה טום...אני לא רעבה" אמרתי
"היא עוד לא אכלה? " שאל טום את דאגי
"היא אכלה אבל לא מספיק" אמר דאגי "רק ביס ואחר כך הקיאה"
"תתחילי לאכול לפני שאני קורא לדני" אמר טום
"בבקשה לא....אני לא...-" התחלתי להגיד עד שצרחתי "אוצ'!!! "
"מה קרה לה? " שאל טום
"היא בהריון" אמר דאגי
"אה...הם בועטים בה? " שאל טום
"לא הם משחקים איתי אגרוף" אמרתי "מה ניראה לך? "
"אני מתקשר לדני" אמר טום והוציא את הפלאפון שלו.
"הלו" אמר טום לטלפון "דני,מה קורה?בסדר יש בעיות,הדר לא רוצה לאכול שוב,בסדר אנחנו מחכים לך ביי"
"טוב הוא בדרך" אמר טום
"יופי עכשיו עוד יותר יורד לי התיאבון" אמרתי
"תאכלי,אם את לא רוצה שנאכיל אותך" אמר דאגי
"לא תודה" אמרתי "אני הולכת לישון"
הלכתי לחדר ונשכבתי על המיטה הצלחתי לשמוע שדאגי אומר לטום "היא לא ישנה היא רק שוכבת עם עיניים פקוחות במיטה,סיפרנו לה שהחברה הכי טובה שלה נהרגה בתאונת דרכים,זאת הייתה החלטה משותפת שלי ושל טל"
"הדר" אמר דאגי כשנכנס לחדר.
"מה? " שאלתי
"את צריכה משהו?את רוצה לשתות משהו? " שאל דאגי
"מים" אמרתי
"אני כבר מביא לך" אמר דאגי ויצא מהחדר.
הוא חזר אחרי פחות מדקה והביא לי כוס מים. "עוד משהו? " הוא שאל
"לא" אמרתי "אני אהיה בסדר"
"אוקי" אמר דאגי הוא התקרב אלי וחיבק אותי. "אני מבטיח לך שאומנם הכאב יישאר אבל עם הזמן זה יכאב פחות"
"אני מקווה" אמרתי
הוא נישק אותי קלות על הפה ויצא. שמעתי את טום אומר "נו מה איתה?הכול בסדר"
"היא רק קצת מצוברחת" אמר דאגי
"אני חושב שג'ו תדע איך לטפל בזה" אמר טום והלך שנייה החוצה.
'אבל טום וג'ו לא אמרו שהם לוקחים הפסקה? ' חשבתי לעצמי 'למרות שאני מתה ששניהם יתחתנו כבר הם המון זמן ביחד והם עוד לא התחתנו...נכון נפרדים חוזרים אבל עדיין'
"טוב,אמ...אני אגש אליה" אמר טום.
"הדר" אמר טום כשנכנס לחדר.
"מה? " שאלתי נאנחת.
"איך את מרגישה? " שאל טום
"מאיזה בחינה? " שאלתי "גופנית או נפשית? "
"שניהם" אמר טום
"גופנית כואב לי הבטן מהבעיטות,והראש כואב לי גם" אמרתי "נפשית,אני נראה לי לקראת התמוטטות עצבים,ועצובה,ואין לי חשק לכלום"
"אני יודע שזה קשה,אבל אני בטוח ב-100% שמישל הייתה רוצה שתמשיכי את החיים שלך ולא תתאבלי עליה" אמר טום
"אבל עדיין טום,אני לא יכולה להתעלם מזה שרק אתמול הינו מדברות וצוחקות על כל מיני דברים,והזיכרון מהחתונה שלי ושל דאגי היא הייתה חצי מהחיים שלי היא מתה וחצי מהחיים שלי מתו" אמרתי בוכה
"טל ודאגי סיפרו לך את זה כי הם חשבו שתצלחי לעמוד בבשורה,והם כנראה טעו כשהם סיפרו לך,את לא אוכלת את בקושי שותה,לא ניראה לי שזה היה נכון לספר לך את זה" אמר טום
"טום,עזוב אותי לבד בבקשה" אמרתי "אני רוצה להיות לבד"
"אוקי" אמר טום ויצא מהחדר.
אחרי כמה דקות דאגי נכנס.
"מה עכשיו? " שאלתי
"אני אשתף אותך במשהו" אמר דאגי "אני חושב שטום צודק ואולי באמת לא היינו צריכים לספר לך עכשיו,רק אחרי ההיריון"
"עוד משהו דאגי? " שאלתי
"את לא יכולה כל הזמן להישאר פה,את חייבת לנשום אוויר נקי" אמר דאגי
"לא בא לי,אני רוצה להיות לבד" אמרתי
הזמן עבר ואני נרדמתי. כשהתעוררתי למחרת בבוקר ראיתי את השמיים הקודרים והחלטתי לצאת החוצה.
הייתי בחוץ היה קר,אבל לא היה לי איכפת.
'למה אלוהים?למה לקחת אותה ממני? ' זעקתי בליבי 'מה היא עשתה לך? '
אין לי מושג כמה זמן ישבתי שם וכל הזמן חשבתי עליה,מיכל 'למה? למה היא נלקחה ממני באכזריות שכזאת ובתקופה שאני בהריון היא הראשונה שידעה את זה ושמחה בשבילי'
"מה את עושה בחוץ,תכנסי פנימה את תהיי חולה" אמר דאגי מאחוריי
"לא איכפת לי" אמרתי "אתה רואה את השמיים האפורים? "
"כן, הם כבר ככה מהלילה" אמר דאגי
"ככל שהשמים קודרים יותר ככה הלב שלי קודר" אמרתי
"הדר,הפעם אני לא שואל או דורש ממך להיכנס עכשיו אני אומר לך תיכנסי מיד הביתה,את תהיי חולה ואת אז יכולה לחלות ואז אני לא רוצה לחשוב מה יקרה" אמר דאגי
"לא רוצה" אמרתי בעקשנות
"הדר,את לא אוהבת שאני מרים אותך,אז אל תגרמי לי לעשות את זה" אמר דאגי
"אתה לא תעיז" אמרתי
דאגי התקרב אליי והרים אותי 'איך הוא הצליח לעזאזל' חשבתי לעצמי
"תוריד אותי עכשיו דאגי,אני רוצה להישאר בחוץ" אמרתי
"לא,עכשיו אני לא מוותר לך,את נכנסת פנימה ואני לא אתן לך לצאת" אמר דאגי
"אבל אני רוצה להיות בחוץ" אמרתי
"אנחנו נצא מאוחר יותר,עכשיו תשתי" אמר דאגי והושיט לי ספל תה.
"לא רוצה" אמרתי
"קדימה,אחרת את לא תצאי" אמר דאגי
"אוף! בסדר" אמרתי בעצבנות.
"ועכשיו את הולכת לאכול" אמר דאגי "אני לא מוותר את לא אכלת יום שלם אז קדימה"
"לא רוצה" אמרתי
"קדימה" אמר דאגי
"בסדר" אמרתי
אכלתי בלית ברירה רוצה להקיא כל ביס שלקחתי. תוך כדי שאני אוכלת ודאגי מסתכל עליי אני ממשיכה לבכות לא מעכלת את העובדה שהיא איננה.
"סיימתי מרוצה" אמרתי
"כן,מאוד" אמר דאגי "עכשיו אפשר לצאת קצת,לכי תלבשי משהו ארוך"
"בסדר" אמרתי והלכתי לחדר פתחתי את הארון הוצאתי משם חולצה ומכנסיים ארוכים והתלבשתי.
"אני מצטער" אמר דאגי וניגש לחבק אותי ברגע שיצאתי מהחדר. "את לא משאירה לי שום ברירה,את לא אוכלת,לא שותה,את רק בחדר בוכה וישנה וזה לא בריא בשבילך ובשבילם"
לא הגבתי.לא כי אין לי מה להגיד לו,אני פשוט לא רוצה לדבר איתו עכשיו אני רוצה לצאת החוצה.
"אני אוהב אותך,אני לא רוצה שיקרה לך או להם כלום" אמר דאגי "אני דואג לך ולהם"
התחלתי לבכות שוב וחיבקתי אותו חזק.
"אל תדאגי,הכול יהיה בסדר" הוא אמר מלטף את השיער שלי.
הרמתי את הראש שלי מאחורי הכתף שלו ושמתי אותו על הכתף שלו,כאשר האף שלי נוגע בצוואר שלו.
"דיי לבכות,בכי לא יעזור לך,הוא רק ישחרר אותך" אמר דאגי ונישק אותי.
"בואי נצא קצת לאן שהוא,נשנה אווירה" אמר דאגי כשהוא מפסיק הנשיקה.
"אוקי" אמרתי
"קחי מעיל" אמר דאגי
"בסדר" אמרתי
לקחתי מעיל ויצאנו החוצה מהבית.
**********לא חובה לקריאה, זה לא חלק מהפיק**********
תקשיבו, לאחרונה היה לי חרא של ימים במיוחד ביום שלישי כמתי בבוקר שברתי את הברז בשירותים הקטנים אצלינו בבית אמא שלי דפקה לי את הזרת בין השפיץ של מייבש הכביסה לשפיץ של הקיר אצלינו בבית יש מאחורי השירותים את שתי המכונות כביסה וזה היה בזרת ביד שמאל...ו-ללא זוכרים לפני כ-7 חודשים ו3 ימים עברתי ניתוח במפרק של כף יד שמאל. עכשיו הזרת שליד שמאל,יותר נכון הציפורן שלי היא כחולה סגולה ולפעמים נוטפת דם באותו יום שלישי גרוע גם קיבלתי טטנוס ונדפקתי בעבודה לעוד 4 שעות.......חרא מושלם של יום!
תמונה ראשונה : http://www.facebook.com/photo.php?pid=509588&l=f3e08b7c06&id=1192413792
תמונה שניה : http://www.facebook.com/photo.php?pid=509587&l=b9795f2bc8&id=1192413792
בבלוג זה
בכל הבלוגים
