תודה רבה, שעזרתם לי, אבל כניראה הוא דיי ברוגז עכשיו אז שלחתי לו את ההודעה... בכול מקרה...אני אמרתי את שלי...
טוב פרק 19!!! ותום, הבטחת ילך שזה מוקדש לך, אז הינה....[ויש עוד פרקים מוקעמוקעמוקע...] ופרק 20 יעלה בשישי או בשבת...אני מקווה שתגיבו =] 333>>>>
פרק 19
'נמאס לי, את לא יכולה ככה... את לא יכולה ככה... ' חשבתי לעצמי 'אני רק בהריון, נכון חודש תשיעי אבל עדיין! אני רוצה אוויר'
הגעתי לבית של טום ודפקתי על הדלת וטום פתח את הדלת בשנייה
"נמאס לי! כול דבר לא! " אמרתי
"הוא רק דואג לך את יודעת את זה" אמר טום
"אבל אני כבר חודש בבית מתה משעמום אני רוצה אוויר נקי! " אמרתי
"דיי הדר, תירגעי" אמר טום "את צריכה להיזהר עכשיו את בחודש ה- "
"או הו.... עכשיו גם אתה? ביי " אמרתי והלכתי משם
התחלתי ללכת לכיוון גן שהיה בקצה הרחוב, לא היה לי קר אך גם לא חם, התיישבתי על הספסל ובהיתי בשמיים שלא היו ברורים בכלל.
"ידעתי שאני אמצא אותך פה" אמר קול מסוים
"יופי לך" אמרתי
"אוח... דיי...תפסיקי עם הפוזה הזאת של עקשנית זה לא מתאים לך" אמר הקול
"חיפשת אותי בשביל להטיף לי מוסר? זה לא הזמן ובטח שלא המקום דאגי" אמרתי
"לא, חיפשתי אותך בשביל להגיד לך בואי הביתה" אמר דאגי
"לא, אני רוצה להיות בחוץ ולהסתובב קצת" אמרתי וקמתי מהספסל.
"לאן את חושבת שאת הולכת? " הוא שאל
"לטייל " אמרתי
"במצב שלך? " שאל דאגי "את בשמירת הריון שכחת? "
"אז מה? " אמרתי "מה לא מגיע לי להיות קצת חופשייה? "
"אמ..." אמר דאגי "לא, לא כרגע"
"דיי דאגי, אין לי כוח למלחמות וריבים, אני עייפה, עצובה, דיי...תן לי ללכת לטייל" אמרתי
הוא לא אמר כלום, הוא ידע שזה נכון, הוא רק התקרב אליי חבק אותי.
"תגיד דאגי, זה רק אני או שיורד גשם? " שאלתי
"איזה גשם? עכשיו אביב" אמר דאגי
הסתכלתי לרצפה ראיתי שלולית מים.
"אומייגד , דאגי!!!!!!!!!!! " צעקתי
"כן אני מבין בואי" אמר דאגי ושנינו הלכנו לכיוון הבית של טום פתחנו את הדלת.
"טום! " דאגי צעק
טום ירד במדרגות
"תסיע אותנו בבקשה לבית החולים" אמר דאגי
"מה היא יולדת? " שאל טום
"כן קדימה אם אתה לא רוצה להיות חירש " אמר דאגי
"הלו אני פה, ויש שני ילדים שרוצים לצאת כבר" אמרתי
"קדימה הלכנו" אמר טום ויצאנו מהבית.
הגענו לבית החולים ישר כשהגענו לקחו אותי לחדר לידה והרדימו אותי הם אמרו שזה יהיה מסוכן אם אני אלד בלידה טבעית ושעדיף שינתחו אותי,אז הסכמתי ומיד הרדימו אותי.