טוב קודם כול חג שבועות שמח ומדהים לכולם! תהנו... ותשימו לב אולי אני יעלה עוד פרקים.... ובלי מילה מיותרת...
פרק 9
"זהו, את מאמינה?, מהיום את גברת פוינטר ואת שלי" הוא לחש לי כשרקדנו צמוד אחד אל השנייה.
"אני עדיין לא מאמינה, אני כול כך אוהבת אותך" לחשי לו חזרה
"אמרתי לך שאת ניראת יפה היום? " שאל דאגי
"לא" אמרתי
"אז הינה אני אומר את יפה היום כמו תמיד" אמר דאגי
סיבבנו את ראשנו ונישקתי אותו על השפתיים.
המוזיקה נגמרה ואז החלו כול הברכות של מי שרצה לברך.
אחרי שהחברים והמשפחה סיימו לברך והמוזיקה החלה שוב לקחתי את דאגי לרקוד איתי. רקדנו הרבה זמן ואנשים לאט, לאט החלו לבוא אלינו להיפרד לשום ושהם שמחים שהתחתנו אני לא יודעת מה קרה שקלטנו שאנחנו היחידים שנשארו האולם אפילו טום,הארי,דני,טל ומיכל הלכו.
"שנלך? " שאלתי
"כן בואי " הוא אמר וחייך
"אני גאה בכך, לא שתית ארגזי בירות, שתית רק 3 כוסות " אמרתי בדרך שחזרנו הביתה
"תודה רבה, אבל את לעומת זאת כן שתית משקה אלכוהולי היום" אמר דאגי וצחק
"מה אני יעשה טל נתנה לי את זה והייתי ממש צמאה וגיליתי שזה היה נחמד, לא טעים אבל לא מגעיל" אמרתי ושנינו צחקנו.
שהגענו לביתו של דאגי הלכתי ישר לחדר שלנו ונשכבתי על המיטה.
"אפשר לחשוב מה השעה" אמר דאגי
"השעה היא 4 וחצי לפנות בוקר דאגי" אמרתי
"נו ו...? " שאל דאגי
"לא משנה" אמרתי
"את מוכנה עכשיו לספר לי את הסיפור עם טל ומישל? " שאל דאגי
"בקיצור הם עזבו אותי לזמן מה בשביל שהן ילכו לסידורים שלהן לפני החתונה אני חזרתי לישון והתעוררתי ב-4 וחצי ואז התקלחתי במשך למעלה מחצי שעה, למרות שאני חושבת שנרדמתי ואז כשאני כבר הייתי מוכנה אחרי ששלחתי לך את ההודעה השנייה אמרתי להן שאני מוכנה ואפשר ללכת והן שכחו ללבוש את בשמלות שלהן בקיצור כמעט איחרו בגללי ושתיהן לא הפסיקו להציק לי"
"חתיכת סיפור, תכתבי על זה ספר" אמר דאגי וצחק
הוא נשכב לידי והסתכל עליי ואני הסתכלתי עליו.
"אתה היית גם יפה היום" אמרתי "כמו תמיד"
"תודה" אמר דאגי ונישק אותי קלות
"אני אוהבת אותך" אמרתי ונישקתי אותו
"גם...אני...אותך" הוא אמר תוך כדי הנשיקה הסוערת
כשהתעוררתי למחרת בצהריים דאגי עדיין ישן הסתכלתי עליו וחשבתי 'הוא שלי,זה בעלי מאתמול, אני כול כך אוהבת אותו'
"בוקר טוב" שמעתי קול אומר
"בוקר זה לא, אבל צהריים זה כן" אמרתי "צהריים טובים"
"טוב שיהיה" אמר דאגי "צהריים טובים"
נישקתי אותו קלות על הפה "אז מה אנחנו עושים היום? " שאלתי
"לא יודע" אמר דאגי
"בוא נישאר בבית ולא עשה כלום" אמרתי
"לי אין בעיה" אמר דאגי
"גם לי אין" אמרתי.
דאגי קם ונכנס להתקלח בזמן שאני מנמנמת במיטה, כשהוא יצא החוצה מהמקלחת אני נכנסתי להתקלח וכשיצאתי הייתי לבושה בבגדי בית.
"אני חושבת שכולם ישנים חוץ מאיתנו עכשיו" אמרתי וצחקתי
"את חושבת על מה שאני חושב? " שאל דאגי
"על מה? ללכת להעיר את כולם? " שאלתי
"לא, חשבתי על..- " דאגי התחיל לומר עד שקטע את עצמו "ללכת להעיר את כולם...אמ... רעיון שדוני למדיי...."
"אני מבינה שזה אומר כן" אמרתי "קדימה לך להתלבש"
"אוקי" הוא אמר והלך להתלבש וגם אני הלכתי להתלבש, כשהיינו מוכנים לקחנו את המפתחות של הדירות של כולם ויצאנו מהבית.
"אוקי ששש... זה טום ותיזהר על הראש שלו" אמרתי
לקחנו שתי כריות וזרקנו עליו "נו... לא עכשיו אמא תני לי לישון" הוא אמר
"טום, טומי קום" אמרתי
"לא רוצה, הדר תני לי לישון " אמר טום
אחרי שנייה טום פקח שוב את עיניו "מה- אתם- עושים- פה? " צרח טום
"שקט, אל תעיר את ג'יימס" אמר דאגי
"אתם אנשים רעים, ועכשיו אני מבין למה התחתנת איתו שניכם מעירים אנשים בלי שום סיבה" אמר טום
"מי אמר שאין לנו סיבה? " שאלתי
"אז מה הסיבה? "שאל טום
"משעמם לנו מאוד " אמר דאגי
"צאו לי עכשיו מהחדר! " אמר טום "ושלא תעזו לעשות לי את זה יותר"
"טוב, לילה טוב טומי" אמרתי
"לילה טוב שמן" אמר דאגי
"איך קראת לטומי שלי? " שאלתי
"טומי שלך? מה איתי? אני לא שלך? אני רק מצטער להגיד לך..." אמר דאגי והרים את ידו להראות לי את הטבעת "אני שלך ואת שלי! וטום לא שייך לנו"
"טוב בסדר עכשיו בוא לג'יימס" אמרתי
שנינו הלכנו לחדר של ג'יימס פתחנו את הדלת ולא ראינו את ג'יימס.
"איפה הוא? " לחשתי לדאגי
"לא יודע" אמר דאגי
"מחפשים משהו? " שאל ג'יימס מאחורינו
"שיט, נתפסנו בשעת מעשה אווילי" אמר דאגי
"אמ...אותך ישן?! "אמרתי
"מצטער לאכזב אותכם אבל אני לא כמו כולם, אני התעוררתי מטום שצרח 'מה אתם עושים פה' " אמר ג'יימס וצחק
"טוב בסדר, נכנענו, דאגי בוא נעזוב יש עוד אנשים שצריך להעיר" אמרתי
"אה, מצטער לאכזב אותכם שוב, הם מודעים שעוד כמה דקות אתם באים להעיר אותך אז הם כבר ערים" אמר ג'יימס
"אתה איש רע" אמרתי וצחקתי "למה? למה עשית את זה? "
"כי אתם הערתם אנשים חפים מפשע" אמר ג'יימס "כמוני וכמו טום"
"היינו משועממים וקמנו יחסית מוקדם" אמרתי
"איך דווקא אתם קמתם מוקדם? " שאל ג'יימס
"לא יודעת" אמרתי
"טוב לכו תמצאו את החיים שלכם ותחיו בלי להציק לאחרים לכו לבית קפה או משהו" אמר ג'יימס
"טוב הלכנו" אמר דאגי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
