למרות הכל .

ישלי אחלה מצב-רוח.

דברים מתחילים להסתדר לי, ואני מקווה שזה ימשך ככה D:

אז הנה פרק, תתפללו שהכול ימשיך להיות סבבה ושבאמת אני יצא מתקוםה חרא, גם בשבילי,

וגם בשביל שיהיו עוד פרקים.

מה- לא שווה? (;

וגם אם הפרק לא כזה ארוך כמו בבלוגים אחרים, הפרקים יהיו ארוכים יותר בחופש הגדול. מבטיחה.

כאילו, זה בכ"ז קצת קשה לכתוב פרק ארוך, צריך גם מוזה.

אבל ברור שיותר קל לכתוב בתגובות : "תאריכי".. XD

אז קחו לתשומת לבכם, ושוב אני אומרת-תגיבו לי ביקורות בונות בקשר לפרק.

אל תרשמו סתם "אחלה פרק" אלא אם כן אתם חושבים שבאמת הוא היה מושלם..

ותעירו לי על טעויות אם אני עושה בקשר לסיפור, כי כל העלילה כבר בנויה לי בראש ואולי אני בטעות רושמת דברים לא נכונים.

למרות הכל - פרק 6 .

שירלי ענבר הייתה בן אדם מאושר.

בהתחשב בקורות החיים שהיו לה והעבר הלא כל כך רגיל, היא הייתה דווקא די בסדר.

כשהיתה בת שנתיים אמצו אותה שני הורים שלא הצליחו להביא ילדים לעולם.

הם לא היו עמידים במיוחד, אבל גם ככה בית היתומים שבו הייתה עמד לפי סגירה, לכן המנהל הסכים שיאמצו אותה אף על פי מצבם הכלכלי שלא הבטיח שהתינוקת בידיים טובות.

למרות זאת הם היו אנשים טובים.

הייתה להם דירה קטנה במרכז תל אביב שם גידלו אותה באהבה רבה.

אמה המאמצת מכרה תבשילים מעשי ידיה לפרנסתה ואביה המאמץ היה פועל במפעל לייצור לבנים.

הם גידלו אותה בהמון אהבה, והיא לא זכרה איך בדיוק, אבל היא ידעה שהיא מאומצת מאז שהיא זוכרת את עצמה.

היא פשוט גדלה עם העובדה הזו, וזה לא הזיז לה בכלל, כי זה לא היה משהו שנפל עליה באמצע החיים.

הם כנראה פשוט סיפרו לה את זה מוקדם, והיא לא ייחסה לכך חשיבות רבה וראתה במאמציה את הוריה הביולוגיים לכל דבר.

רק כאשר הייתה בת 18 ויכלה עפ"י חוק לדעת מי הם הוריה האמיתיים, חשבה לחפש.

היא גילתה רק שאמה האמיתית מתה, אך עקבות אביה נעלמו.

היא לא הצליחה לדלות שום מידע לגביו.

לא היה לה אכפת והיא המשיכה בחייה.

היא התגייסה לצבא והכירה גם בחור צעיר בשם גילי ששירת יחד איתה ולאחר הצבא הם המשיכו לשמור על קשר, שהפך בהמשך לקשר רומנטי.

כשהחליטה ללמוד כלכלה ומנהל עסקים ולהיות רואת חשבון, גילתה הפתעה מתוקה.

הוריה המאמצים, שראו בה הסיבה היחידה לחייהם, הקצו לה סכום קטן במשך כל חודש בחייה, אף על פי המצב הכלכלי הקשה.

היא החלה ללמוד בהצטיינות, וכשהייתה בת 24 נישאה לגילי.

התקיימה חתונה קטנה ושקטה וחייהם המשיכו כרגיל.

גילי היה עורך דין מבוקש, ובגיל 30 לשניהם היה מספיק כסף כדי להגר לארה"ב.

היא הודתה להוריה המאמצים על כל מה שעשו בעבורה, והבטיחה להם לבוא לבקר כל שנה.

היא אהבה את החיים שלה במנהטן.

הו, כן, היא הייתה עשירה ואלה היו החיים הטובים.

לה ולגילי עוד לא היו ילדים.

הם בנו בית גדול בארצות הברית שהכיל חדר שינה מפואר, שני סלונים, חדרי רחצה רבים, חדרי עבודה לשניהם, ומספר חדרי שינה לילדים שיגיעו בהמשך.

היתה להם גם גינה גדולה מסביב לבית וכל השטח היה רק שלהם.

הם יצרו אגם מלאכותי ולידם היו מספר חווילות נוספות שנבנו ע"י עשירים מקומים שהפכו לידידיהם הטובים ביותר.

שירלי הכירה את ג'ולי, צעירה אמריקאית בת 28, שנה מתחתיה, שעסקה גם בראיית חשבון.

היא אהבה את השיחות איתה והן נהפכו במהרה להיות החברות הכי טובות.

באחת משיחותיהן לפני זמן מה שאלה ג'ולי את שירלי האם היא לא מעונינת לגלות מי היה אביה.

שירלי הייתה קצת בהלם מהשאלה, הן מעולם לא דיברו על עברה של שירלי.

במשך שבוע היא הפכה והפכה בשאלה של ג'ולי, ובפגישתן הבאה היא סיפרה לה שהחליטה כי בביקורה הבא בארץ, שיחול רק בעוד שנה, תתחיל את התהליך לחיפוש אביה.

לא היה לה ספק שהיא תאלץ לעשות זאת לבד. בכל זאת היא התפרסמה מאז שנהפכה לאחת מעשירות הארץ שנדדו לחו"ל יחד עם בעליהן, ולא רצתה שהדבר יוודע לעיתונות ויחלו השמועות והרכילות.

התוכנית שלה הייתה שהיא תשכור חוקר פרטי, לאחר שתברר מעט פרטים על אמה ועל חתונתם.

היא תנסה מיהו, ולא אכפת לה לדחות את החקירה כל שנה רק לביקורים שלה בישראל.

זה לא היה כ"כ חשוב לה שהיא הייתה נוסעת בשביל זה לארץ.

מה גם שהיא לא בטוחה בכלל, שעכשיו במצבה, היא תקיים את הביקור השנתי שלה בארץ בשנה הבאה.

כן, היא הייתה בהריון.

היא בוודאי תצטרך זמן לדאוג לתינוק.

בעלה גילי חזר מהעבודה והם התנשקו.

גילי: "נו איך התינוק? כבר התחת להרגיש אותו?"

שירלי: "התינוקת. וכן, אני כבר מרגישה אותה זזה."

גילי: "בעוד פחות מ3 חודשים יהיה לנו ילד!"

שירלי: "אני אוהבת אותך".

הם עלו למעלה ובחדר המיוחד למסג' גילי פינק אותה כמו בכל יום מאז שנכנסה להריון.

הוא באמת היה בעל אוהב, ושניהם היו עמידים והעתיד שלהם יחד נראה מבטיח.

הילדים שלהם בוודאי גם הם יהיו עשירים והם ילכו לעולמם בשיבה טובה לאחר שיורישו את כספם הרבה להמשך השושלת.

שירלי נכנסה לג'קוזי הגדול שהיה בביתה המפואר, ויצאה משם לאחר שעה עם חלוק רך שור ברפיון לגופה.

גילי הסתכל עליה בערגה, הוא כבר הספיק לערוך שולחן באחד מחדרי האוכל הרבים והמפוארים בביתם. הפעם, שלא כהרגלו, הוא הכין את הארוחה בעצמו ולא הזמין אותה מהמבשלת.

הוא תיכנן הכול לפרטי פרטים.

החדר היה מסודר בצורה מדהימה.

בבוקר כששירלי הייתה בעבודה, הוא חזר הביתה מבלי שהיא תדע וביקש מהעוזרת שתסדר את החדר באופן מיוחד.

החדר היה צבוע בצבע יין עמוק, והוילונות גם הם הם היו בצבע זהה.

הוא אמר לעוזרת לפזר אותם בחלון ולסדר נרות בכל החדר.

את הכריות הכהות שעל הספות סידר בעצמו בצורה יפה,

ובלילה כששירלי הייתה בג'קוזי הוא הלבש והתהדר לכבודה.

הוא הכין את כל האוכל בעצמו, במשך כל שעות הבוקר.

הוא הכין למנה ראשונה מרק קרם ברוקולי, שהיה טעים ביותר ומיד לאחריו הגיעה המנה השניה, דג סלמון ברוטב שמנת ואגוזי מלך , הם היו רגילים לארוחות מסוג זה ונהנו ביותר מהאוכל הפעם, משום שהוא הוכן במיוחד בשבילם, עם המון אהבה.

שירלי נהנתה מאוד.

הוא הכין גם תפוחי אדמה מבושלים בחמאה ופטרוזיליה, שהיו טעימם מאוד ואפילו סלט ירוק עם אפונה ועגבניות שרי, את הקינוח הוא נאלץ להכין מספר פעמים עד שיצא כמו שרצה.

הוא הכין עוגת סירופ לימון, שהייתה כל כך טעימה, וגם ליקר הלימון שהוסיף לעוגה היטיב עם מצב הרוח, ומיד לאחר מכן הם עלו לחדר השינה ובילו לילה בלתי נשכח.

החיים של שירלי ענבר לא יכלו להיות מאושרים יותר.

היא בכלל לא חשבה שעוד שנתיים, בגלל ההחלטה הטפשית שלה לחפש את אביה, היא תהרוס לעצמה את החיים, אבל בעיקר לשירלי אחרת, שבכלל לא ידעה על קיומה.

פרק הבא יהיה באמת רק אחרי שיהיו 15 תגובות!

אז להגיב! :)