תאונה בין דמיון למציאות.

וואו. כבר כמה שעות שאני יושבת כאן וקוראת פוסטים משנים עברו

אני בהלם.

כל כך הרבה זמן

כל כך הרבה חוויות

רגעים יפים

משברים

שינויים

אנשים

מפחיד אותי קצת.

ממש כמו להסתכל על החיים שלי כדמות חיצונית

והכל כל כך שונה עכשיו

כל כך...

נראה לי שרק עכשיו הבנתי באמת איפה אני עומדת היום וכמה השתנה בזמן האחרון.

נראה לי שבכל זאת התבגרתי קצת למרות מאמציי להתכחש לעניין. (:

התגעגעתי..

אז באתי.

אני שמח כל כך (: