לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

scar's life


כינוי:  scar=]

בת: 34

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
5/2008

פרק1- פיקניק משפחתי


זה היה יום שלישי גשום במיוחד ותום התעורר לקול אמו הצורחת מהמדרגות שיתעורר כבר, תום שיפשף את עיניו והתבונן בחלון שמעל מיטתו, ירד מבול בחוץ.

פתאום הוא שמע מעבר לדלת את אמו דופקת ושואלת " תום התעוררת כבר!?!?" היא פתחה לאט את הדלת ותום הסתובב אליה ואז היא אמרה "תלבש היום בגדין חמים ורד לשתות את השוקו לפני שהוא יתקרר".

"טוב אמא", ענה תום והיא סגרה את הדלת.

תום פנה אל הארון שלו ומשך החוצה ג'ינס וחולצת בית ספר שחורה שניראו נקיים יחסית, הוא התלבש ויצא מחדרו ופנה לכיוון חדר האמבטיה שם פגש את אחותו ליסה שבדיוק צחצחה שיניים, בוקר טוב" היא מלמלה כשהמברשת עוד בפיה.

תום פנה למגרה שלו כדי להוציא את המברשת שיניים, ליסה בדיוק סיימה לצחצח את שינייה וגם להסתרק וייצאה מהחדר, כמובן שלא שכחה לתת לו מכה בתחת וברחה חזרה לחדרה.

תום כבר היה רגיל לכך שאחותו הקטנה אוהבת להתעלל בו.

הוא סיים לצחצח את שינייו ולגרום לשערו להיות בערך מסודר ( מספיק כדי שאימו לא תציק לו) וחזר לחדרו הוא לבש את נעליו וחטף ג'קט וירד למטה, אמא ואביו,שקרא עיתון, ישבו ליד השולחן שם חיכתה לו כוס עם שוקו שהיה כבר פושר, תום סיים אותו בלגימה אחת והתכבד בפרוסה של טוסט עם חמאה ודבש.

ליסה כבר ישבה בסלון וראתה את הערוץ האהוב עליה.

"טוב הגיע הזמן ללכת"

אמרה אמו של תום וקמה ממושבה, היא פנתה לכיוון הסלון וכיבתה את הטלוויזיה,

שכמובן גרם למטח צעקות מליסה שהתלוננה שזה היה הקטע הכי מותח.

" אתם לא רוצים לאחר לבית הספר נכון?" אמו אמרה

תום לקח את תיקו שהיה מונח ליד המדרגות ופנה לצאת מהדלת, היה קפוא בחוץ והמכונית חנתה

 מול הבית, אמו של תום פתחה את האוטו מרחוק.

תום רץ לעבר המכונית ונכנס אליה הכי מהר שיכל, ליסה לעומתו לא הייתה מוכנה להירטב ולכן נכנסה מתחת למטרייה של אימה והן צעדו יחדיו אל המכונית.

לא לקח זמן רב עד שהגיעו לבית ספרה של ליסה, ליסה נישקה את אימה לשלום ונכנסה לבית ספרה.

ליסה הייתה קטנה מתום ב4 שנים כך שיוצא שהיא בכיתה ב'. אחרי שהגיעו לבית הספר

של תום,  ממש לפני שהוא הספיק לברוח מהאוטו, שלחה לו אמו נשיקה והצלחה במבחן בספרות שהתקיים באותו היום.

הוא יצא מהאוטו ורץ לכיוון כיתתו בדרך הוא חלף ליד הכיתות המגבילות של השכבה 

 שלו שם עמדה חבורת של בנות שהיו עסוקות בקריאת דפים עם הבעות של ריכוז ולחץ רב על

 פניהן.

לבסוף הגיע תום לכיתתו והתיישב בפינה הרחוקה של הכיתה ליד חברו הטוב ניקולס

, "אז מה ניק אתה מתרגש"? שאל תום, "מה ניראה לך ברור שכן, כלכך הרבה חומר אני אומר לך פרופסור בנץ השתגע לגמרי". תום צחק. דלת

 הכיתה נפתחתה ונכנס פרופסור בנץ עם חבילה

 גדולה של דפים בידיו. הוא קרא בקול "בוקר טוב" כל התלמידים קמו וענו בחזרה

 " בוקר טוב פרופסור בנץ".

 בתגובה ענה הפרופסור " שבו בבקשה, יש לכם בדיוק שעה ושלושים דקות לסיים את המיבחן, בהצלחה" התלמידים התיישבו והפרופסור עבר בין הטורים וחילק את המבחן. תום התבונן במבחן וחייך ניקולס הסתובב

 אליו ושאל " שוב חלמת על המיבחן?" תום

הנהן בהסכמה

" טוב אז בפעם הבאה אני מבקש שתחלום על המיבחן במתמטיקה שיש שבוע הבא ואם זה אפשרי תחלום שאני מקבל מאה" אמר ניקולס וחייך,

 תום צחק והחל לענות על המיבחן אשר

עליו חלם בלילה שלפני, תום זכר כמעט כל שאלה וסיים בדיוק בזמן כדי להגיש לפרופסור

 בנץ את מבחנו.

לאחר 10 דקות יצא ניקולס ואמר "ברוך שפטרנו".

בהפסקה שני החברים ישבו על הספסלים שברחבת בית הספר ודיברו, "אז מה יש לנו אחרי זה?" שאל ניקולס, "ספורט" ענה תום.

תום מאוד אוהב ספורט, בעיקר לרוץ(כי היה טוב בזה) לאחר שסיימו לאכול הם הלכו

 לכיוון אולם הספורט שם חיכה להם המורה עם כדורסל

 ביד, השיעור עבר מהר מאוד והקבוצה

 של תום ניצחה בהפרש של 5 סלים.

בדרך חזרה לכיתה הם ראו את בנות כיתתם משחקות בחבל, "איזה כיף להן שהן לא

 רצות" אמר ניקולס עם פרצוף מבואס, הם ישבו בכיתה

 במשך שעתיים של היסטוריה משעממת

 במיוחד עם הפרופסור מילאנו.

ברגע שנשמע הצלצול כל הכיתה התעוררה וכולם אספו את החפצים שלהם והלכו הביתה.

 ימי שלישי היו הימים שבו סיים תום הכי מוקדם אבל ביום שלשי הוא גם קיבל הכי הרבה שיעורים.

תום נפרד מניקולס בחצי הדרך וכל אחד מהם פנה לרחוב שלו.תום חזר מותש הביתה פתח

את הדלת וגילה את אמו יושבת עם חברותיה בסלון,

 היא הראתה להן את אלבומי המשפחה, אמא

של תום אהבה לדבר על  משפחתה ולהראות אלבומים וכל מיני תמונות מטיולים משפחתיים תמיד

היו לה סיפורים שהיא הייתה חייבת לספר כמו  "סיפור לידתו של תום" סיפור זה תמיד

ריתק את שומעיו. תום כבר ידע את נוסח הסיפור

בעל"פ.

והנה בדיוק ברגע שבו תום נכנס הביתה החלה קטרין (אמו של תום) לספר את הסיפור

 לחברותיה " אני לא אשכח את היום הזה אני ובני (אביו של תום) נסענו לבית החולים

 כשתום עוד היה עובר כדי

 לעשות בדיקה כי לא הרגשתי טוב וגם כדי ליראות מה מצבו של

תומי שלי, אז כאשר נשכבתי על המיטה ועשו לי את הבדיקות אולטרסאונד, גילו שלתום יש

 מחלה נדירה ביותר

 שמופיעה תוך 24 שעות ותמיד גורמת להפסקת דופק הלב ובעקבות זאת גם

 למוות.

ברגע ששמענו זאת אני ובני התחלנו לבכות, תום כבר היה בחודש השמיני, אז הרופא המליץ לערוך ניתוח קיסרי כמה

 שיותר מהר כדי להוציא את העובר לפני שיקרה לי משהו חס

וחלילה. הבהילו אותי מיד לחדר ניתוח אבל איך

 שהרופאים חיברו את המכשירים, דופק ליבו

של תום חזר והרופאים נדהמו, הם ערכו כל מיני בדיקות כדי לקבוע מה המצב, אבל תומי

 שלי היה בריא כאילו מעולם

 לא חלה. כעבור 3 שבועות תום הבלונדיני של המשפחה שלנו

נולד עד היום הוא נחשב לנס רפואי. מומחים מכל העולם באו לבדוק אותו ולחפש סימנים

למחלה אך הם לא מצאו כלום, לא סימנים למחלה ולא השפעות שנגרמו ממנה.

"יואווו"

אמרו כל יושבי השולחן ( משום מה הסיפור הזה תמיד גרר תגובות כאלה!) " מדהים,

ממש נס רפואי " אמרה שכנתו של תום , מלינדה.

נדלין השכנה ממול בדיוק הסתכלה בתמונות של הטיול לאיטליה, היא דיפדפה בין

התמונות ומידי פעם נתנה מבט,

 כאילו היא חושבת ואז היא שאלה לבסוף : " קטרין תגידי,

 תום כבר יודע לשחות"? כן הוא שחיין מעולה" היא ענתה

"אז מתי" המשיכה נדלין " הוא למד לשחות?"

"למה?" שאלה קטרין?

סתם כי פשוט הוא מופיע בכל התמונות עם מצופים" ענתה נדלין""

אהה" אמרה קטרין טיפה בבישנות "טוב כפי ששמת לב במלון שלנו הייתה ברכה ובאותה

תקופה תום היה בן 6 והוא עדיין לא ידע לשחות.

האמת היא שקטרין עיוותה את הסיפור במקצת תום ידע לשחות ולצלול כבר מגיל

שנתיים, אבל בזמן החופשה באיטליה תום ואביו ערכו תחרות מי יחזיק מעמד זמן רב יותר

מתחת למים מבלי לנשום.

 ג'וש אחיו הבכור של

 תום היה אז בן 12 והוא מדד את הזמן עם

סטופר.
 הם ספרו עד 3 ושניהם נכנסו ביחד למים כעבור זמן מה אביו של תום יצא מהמים ושאל

את ג'וש "כמה זמן?" "דקה

 וחמישים ושלוש שנית" ענה ג'וש "לא רע" חייך בני ושאלה "אז

תום כבר רימה? ולקח עוד נשימה" הוא הסתכל על

 תום שעוד היה בתוך המים "לא" ענה ג'וש

בפשטות ובני שאל "כמה זמן עבר?" "הוא כבר שתי דקות וחצי מתחת למים

יואוו כל הכבוד לו אז מה אתה אומר שנוציא אותו? שאל בני, "לא , בוא ניראה כמה זמן

הוא עוד יכול להישאר שם" אמר ג'וש, "בסדר" ענה בני.

שניהם הסתכלו על תום,

 כעבור 10 שניות בני שאל "אז כמה זמן הוא כבר שם?" "שלוש

דקות ו20 שניות".

בני כבר התחיל לדאוג, " אולי נוציא אותו כבר?" , "עוד לא " ענה ג'וש "הוא

ממליא בכל רגע יעלה כמה זמן כבר ילד בן 6 יכול להישאר מתחת למים בלי אוויר?.

ג'וש הסתכל שוב על השעון שהצביע על כך שעברו שלוש דקות וחמישים שניות.

" אני חושב שכדאי שנוציא אותו הוא מתקרב כבר ל4 דקות וזה מלחיץ אותי מאוד",

בני שכל הזמן הסתכל על תום ראה את רגליו זזות.

הוא הסיב את מבטו אל ג'וש ואמר "הוא מחזיק מעמד שם" והחזיר מבטו את תום.

גו'ש כבר התחיל להילחץ, "הוא כבר 4 דקות ו11 שניות שם!, אולי נוציא אותו

כבר?"  "לא" התעקש בני" אני רוצה

 ליראות". בכל פעם שפתח ג'וש את פיו קולו התחזק

"אבא!!" צעק "הוא כבר 4 וחצי דקות מתחת למים, לימדו אותנו

 שאחרי 5 דקות ללא חמצן

בצעקה אתה מאבד את ההכרה ואז מת!!", אמא של תום שמעה את המריבה והוסיפה את קולה

 תוציא אותו כבר !! יא משוגע אחד, אתה רוצה להרוג אותו!?!?" וכל מילה שיצאה מפיה

היתה חזקה

 מקודמתה והמילה האחרונה כבר יצאה בצווחה.

ליסה שהייתה אז רק בת שנתיים החלה לבכות.

בני תפס מהר בידו של תום עד שראשו היה מעל המים.

תום לקח נשימה עמוקה ושאל " ניצחתי?", "היית יותר מ4 דקות וחצי מתחת למים"

, חייך גו'ש , "זה הרבה?" תום שאל בתמימות, ואז חייך והסתכל על אחיו הגדול.

מאותו יום קטרין דאגה לשים לתום מצופים, העיקר שראשו  יישאר מעל המים.

קטרין

 שבידיוק ראתה את תום מסתכל עליהם קראה "תומי חמוד שלי חזרת, איך הלך המיבחן?" ניראה

שכל השכנות שמו לב גם לתום שהקשיב להם ובהו בו .

תום התעורר ממחשבותיו ואמר "הלך לי מעולה" , "מצוין מותק, תעשה לי טובה לך

ותעיר את ג'ושי אני רוצה שתאכלי

 ארוחת צהריים".

אמרה קטרין.

"בסדר" ענה לה תום והחל לטפס במדרגות לכיוון חדרו של ג'וש.

הוא פתח את הדלת לאט, גו'ש היה גדול מתום ב6 שנים, כלומר הוא הוא היה בן 17,

היה לו שיער חום ועיניים כחולות

 כמו כל שאר ילדי המשפחה הם כולם קיבלו את הצבע

 מסבתא רבה מצד האמא, מיוריאל.

ג'וש היה גבוה וחסון, בנות השיכבה שלו תמיד אמרו שהוא חתיך ותום קינא בו טיפה

מידי פעם,

 לג'וש היתה גם חברה בשם מיקה, הם כבר ביחד שנתיים והיא מאוד נחמדה.

תום פתח את הדלת והציץ, היה חושך מצריים בפנים האור היחיד שהיה שם היה פס אור

שהגיעה מאור המסדרון  שהצליח לחדור אל האפלה שאליה נכנס תום.

הוא הצליח להבחין ברגליו של ג'וש שביצבצו מתחת לשמיכה, הוא החל לגשש את דרכו

באמצעות ידיו עד שהגיע לגבו של אחיו.

הוא נידנד את גבו בעדינות ולחש קרוב לראשו ג'ש תתעורר "אמא קוראת לך לארוחת

צהריים".

הוא הסתובב לאט ופתח את עיניו במעט ולחש מתוך השינה " בסדר" והסתובב ונירדם

שוב.

"אהה ועוד משהו" תום נזכר, מיקה התקשרה,ג'וש התעורר מיד והסתובב ושאל " מתי?"

אתמול ב8" ענה תום, "למה

 לא העברת לי אותה?" שאל ג'וש קצת בכעס."כי לא הייתה בבית

, היית במסיבה של ג'סטין" הצדיק את עצמו, " אהה נכון היא מסרה משהו?" , "לא" ענה תום

בפשטות, ג'וש הסתובב

 לצד השני ותוך כדי מילמול אמר, "אני אתקשר אליה מאוחר יותר

ונירדם.

תום יצא בשקט סגר אחריו את הדלת וחשב לעצמו "לפחות ניסיתי".

לאחר מכן ירד למטה והתיישב לאכול את ארוחת הצהריים ( שהייתה מורכבת משניצ'ל

,וצ'יפס), לאחר שסיים לאכול הוא עלה למעלה לחדרו והתחיל את שעוריו בהיסטוריה, לאחר

כחצי שעה תום שמע

 רעשים חזקים מאוד של משהו נדפק הוא פתח את הדלת וראה את אחותו

ליסה גוררת את מזרן המיטה שלה לכיוון הסלון שם הקימה מחנה אוהלים, תום חזר לחדרו

 והמשיך לעשות את שיעורי

 הבית אותם סיים תוך 40 דקות.

הוא החליט לצאת החוצה ולנוח, הוא ירד למטה, יצא מהבית והלך לכיוון החצר

האחורית, השמיים היו בצבע אפור בהיר ותום נשכב על הספה המתנדנדת ונירדם, בהתחלה הוא

 חלם על הפרופסור בנץ שלבש מצופים וניקולס לימד אותו איך בונים מבחן קל בספרות לפתע

הכל החשיך ומולו

 הופיעה ספינה ענקית שבתוכה יכול היה להיכנס איצטדיון פוטבול בקלות

בצדה היה כתוב "לגונה" ושוב הכל החשיך הפעם מצא את עצמו תום בתוך בועה עם ילד

וילדה זרים שלא ראה לפני

 והם היו בתוך הים כשמסיבם היו עוד המון ילדים בתוך בועות

 , הם כולם נכנסנו לתוך יער עצום של אלמוגים. תום התעורר בגלל שליסה קפצה על הספה

לידו, "אמא הכינה

 סנדוויצ'ים" היא אמרה, תום קם השמיים כבר הפכו למעוננים, הוא נכנס

הביתה וליסה בעקבותיו הם פנון לכיוון הסלון ברגע זה תום הבחין בשלט שהיה מונח על

 השטיח ממש בכניסה לסלון גם

 ליסה שמה לב לכך. שניהם רצו וזינקו לכיוון השלט תום

בידיוק תפס אותו כאשר ליסה החליקה מתחתיו ותפסה אותו

 גם.שניהם החזיקו בו והחלו

 להתווכח, תום צעק: "לא ראיתי טלווזיה כל היום, תעזבי את השלט", "לא!" אמרה ליסה

"אני תפסתי אותו קודם!. במהלך המריבה אימו של תום הניחה את הסנדוויצ'ים על השולחן

ולקחה לעצמה כוס

 מים.תום וליסה כבר החלו לצרוח ואז תום פנה לאימו כשליסה עוד בין

 רגליו אוחזת בשלט ואמר :"אמא זה לא פייר את

 יודעת שליסה ראתה היום טלוויזיה "אבל

 אימו לא הגיבה. היא הייתה עם הכוס בפה אך לא בלעה. המים החלו להשפך

 על חולצתה "הכל

 בסדר אמא ?" שאל תום בחשש. ליסה עזבה את השלט ,קמה, וצבטה את אמא אך היא עדיין לא

הגיבה,"אתה חושב

 שהיא מתה ? "היא שאלה"לא נראה לי" ענה לה תום. הוא התיישר ופנה

 לכיוון אימו שלפתע ניעורה ובהתה בו במבט

 חודר, :אמא את בסדר ?" שאל שוב תום. היא

 המשיכה לבהות בו זמן מה ואז קמה במהירות לקחה את כוסות המים

 ושפכה את תוכנן בכיור

המטבח. חזרה עם מיץ תפוזים והשיבה "כן, הכל בסדר".תום לא היה משוכנע הוא לקח כריך

והתיישב על הספה

 מהרהר, . ליסה ניצלה את ההזדמנות והשטלתה על השלט, נשכבה על הבטן

עם סנדוויץ' ביד ושיחקה עם הערוצים.קטרין עלתה למעלה והסתגרה בחדרה במשך כל אחר

הצהריים רק כאשר בני,

 אביו של תום הגיע הביתה ירדה קטרין לברכו לשלום,בני עבד בתור

מתכנת מחשבים בחברת הייטק' לעומת קטרין

 שהייתה מעצבנת פנים ועבדה מהבית, ולכן היה

חוזר מידי ערב בסביבות השעה שמונה, ג'וש כבר ירד למטה ומסר

 לאימו לאביו נשיקה

 והודיע שהוא הולך לפגוש את מיקה ויצא.

"אז מה קורה תומי?" שאל בני את תום והתיישב לידו על הספה כשליסה על ברכיו,

"בסדר" השיב תום

"איך הלך המיבחן?"הוא שאל

"הלך מעולה" תום ענה

"יופי" ענה אביו בשביעות רצון,

קטרין בדיוק קראה לכולם לאכול ארוחת ערב,

בסיום הארוחה היה תורו של תום לשטוף

  כלים, בזמן ששטף קטרין לא הסירה את עיניה ממנו כאילו היא חשבה שכל

 רגע הכיור יבלע

 אותו.

בני הסתכל על קטרין ואז על תום ואז שוב על קטרין ושניהם יצרו קשר עין ואז צעקה

 אז אתה יודע !!!" בני הסתכל   

בעיניה והנהן.קטרין קמה ותפסה על בני בידיה ושניהם עלו

לחדרם, זה ללא ספק אחת מארוחות הערב המוזרות ביותר

 של תום בחיו.הוא סיים לשטוף את

 הכלים ועלה לחדרו, כאשר חלף מול חדר הוריו הוא שמע צעקות כמו"זה בגלל מיוריאל" או

"ואז אלכסנדרוב מה שמו אמר"...

 סוף השבוע הגיע מהר מאוד השמיים התבהרו וזה היה יום שבת חמים ונעים ."בוקר  

טוב תומי"טום פקח את עייניו וראה את אמו מסתכלת עליו "היי אמא" הוא מלמל בחזרה. היא נשענה על המיטה

 ונישקה אותו במצח "מזל טוב"!!" היא קראה

 ואז אביו רכן אליו ובלגן לו את השיער בצורה אוהבת "מזל טוב " אמר.

 ליסה קפצה

 על מיטתו והחלה לשיר

HAPPY BIRTHDAY TO YOU, YOU LIVE IN A ZOO, YOU LOOK LIKE A MONKEY AND YOU SMELL LIKE ONE TOO

כולם צחקו, ג'וש שעמד בפתח לחדר  הוסיף "מזל טוב"משלו, תום

חייך אל כולם ואמר "תודה". איך הוא שכח כלכך מהר הרי אתמול היה ה(עדיין לא בחרתי תאריך ליומולד=\) "היום עושים פיקניק בים אנחנ נצא בסביבות 12 אז תתחיל להיתארגן" הוסיפה קטרין כאשר כולם עזבו את חדרו. ב11 וחצי כל המישפחה שך תום התייצבה בסלון כולם כבר עם בגד ים וליסה אפילו החזיקה גלגל מתנפח, תום החזיק צידנית, אביו שימשייה וג'וש ואימו כיסאות, הם העמיסו את כל החפצים באוטו ניכנסו ונסעו, הנסיעה לים הייתה ארוכה לקח להם בערך 40 דקות להגיע לחוף הים. "משפחת הוקינס סוף סוף הגיעה" קראה מיליסנט דודתו של תום מצד אביו. במבט ראשון היא הזכירה סוס יאור קטן היא הייתה גם אישה מאוד חייכנית  היא נחשבה ל "שפית" במשפחה, היא רצה אליו ונתנה לו נשיקה רטובה במיוחד על הלחי ולחשה לו באוזן "מזל טוב תומוש שלי!" ואז המשיכה וחיבקה את שאר משפחתו.

לא הרבה אנשים הגיעו לים רק 4 משפחות : משפחת לומברזו, סמית , הוקינס ובקט. הם כולם ישבו על כיסאות פלסטיק בחצי מעגל לכיוון הים בצד היה מסודר שולחן עם הרבה אוכל, בעיקר סלטים.

למשפחת בקט היה ילד בן 3 כך שלתום ואחיו לא היה מה לעשות, ג'וש פרש שמיכה וניסה להשתזף תום טבל את רגליו במים וליסה אספה צדפים, תום החליט להצטרף אלייה וניראה שגם ג'וש התעניין והחליט לעזור להם לאסוף צדפים, עברה עליהם חצי שעה מהנה במיוחד, שבמהלכה ליסה הרימה צדפה גדולה במיוחד וגילתה שיש בה סרטן ותום בטעות נגע במדוזה. לבסוף הם שלושתם נקראו בחזרה כדי שתום יינשוף על נרות  שהיו על העוגה שמיליסנט הכינה במיוחד בשבילו, היא הכינה את העוגה המועדפת עליו, עוגת שוקולד עם ציפוי שוקולד חם על העוגה היו 13 נרות, 12 פלוס אחד לשנה הבאה, בליבו תום ביקש שתיהיה לו שנה כייפית ומעניינת ונשף על הנרות. קטרין חתכה את העוגה והעבירה צלחות תום התיישב באחד מהכסאות הפלסטיק והתענג על הפרוסה שלו, ליסה סיימה את שלה מהר והחליטה שהיא נכנסת למים, תום בדיוק עמד לבקש עוד חתיכת עוגה כאשר שמע צווחה הוא הסתובב בדיוק בזמן כדי ליראות את ליסה נעלמת נתחת לגל ענק, הוא חיכה לראות אותה יוצאת מהמים אך הדבר היחידי שיצא היה הגלגל המתנפח הוא רץ אל המים עם בגדיו וצלל, מחפש נואשות אחר ליסה כשעלה לקחת עוד נשימה בא עוד גל גדול ששטף אותו בחזרה לעומק הים.

תום התעורר בתוף משרד עגול.

נכתב על ידי scar=] , 21/5/2008 22:20   בקטגוריות my story  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



תכירו...


היי=]

קוראים לי מעיין

בת 17

לא יודעת למה פתחתי תבלוג הזה כניראה משיעמום...

מקווה שהבלוג הזה לא ישאר ביני לבין אלוהים=\

אז אממ קצת על עצמי:

לא כלכך גבוהה 1:57

יש לי שיער דיי ארוך

משועממת

בעלת נטיות אובדניות

בעלת ציפיות גבוהות מידי

סגורה

נחמד=]

אז למה קראת לבלוג scar's life

אממ כי יש לי שריטה מאוד עמוקה שבאה בהרבה מובנים אם תעקבו אחרי אתם תבינו...

אז בזמן שכתבתי תבלוג ניזכרתי בשיר חמוד:

I know that your powers of retention
Are as wet as a warthog's backside
But thick as you are, pay attention
My words are a matter of pride

It's clear from your vacant expressions
The lights are not all on upstairs
But we're talking kings and successions
Even you can't be caught unawares

So prepare for a chance of a lifetime
Be prepared for sensational news
A shining new era
Is tiptoeing nearer

And where do we feature?
Just listen to teacher
I know it sounds sordid
But you'll be rewarded
When at last I am given my dues!
And injustice deliciously squared
Be prepared!

[Hyenas] Yeah, be prepared.
We'll be prepared.
For what?
[Scar] For the death of the king.
[Hyenas] Why, is he sick?
[Scar] No, fools. We'll kill him. And Simba too!
[Hyenas] Great idea! Who needs a king? No king, no king, la la la la la la.
[Scar] Idiots! There will be a king!
[Hyenas] But you said...
[Scar] I will be king. Stick with me, and you'll never go hungry again!
[Hyenas] Yay! All right!
Long live the king!
Long live the king!

It's great that we'll soon be connected
With a king who'll be all-time adored

Of course, quid pro quo, you're expected
To take certain duties on board
The future is littered with prizes
And though I'm the main addressee
The point htat I must emphasize is
You won't get a sniff without me

So prepare for the coup of the centrury
Be prepared for the murkiest scam (Oooh!)
Meticulous planning (We'll have food!)
Tenacity spanning (Lots of food)
Decades of denial (We repeat)
Is simply why I'll (Endless meat)
Be king undisputed (Aaaaaaah!)
Respected, saluted (Aaaaaaah!)
And seen for the wonder I  am (Aaaaaaah!)

Yes, my teeth and ambitions are bared
Be prepared!

Yes, our teeth and ambitions are bared
Be prepared!

ביי=]

נכתב על ידי scar=] , 20/5/2008 16:39  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18 , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לscar=] אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על scar=] ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)