הדרך שלי...

באמת קשה לי...אני לא יודעת מאיפה להתחיל...68.3...אני כבר טריליון זמן בטווח של 67.5-68.5 ...וזה כי אני אוכלת כמו בהמה.

סיימתי עם הבגרויות לבינתיים וחזרתי אל הכלום,אל הריק.כל יום אני אומרת לעצמי שהיום יהיה שונה,שאני אצליח לאכול עד 1000 קל',שאני אעשה ספורט...אבל כלום.הדיכאון משתלט עליי אז  אני הולכת לישון...וכמובן שתוך כדי שינה יש דמעות ככה שאני לא ישנה הכי טוב.הכנתי לעצמי רשימה של מטלות אותם אני צריכה לעשות במקום לאכול,אבל כלום.חוץ מלעשות כלים ולהכין סלט שחוץ ממני כולם אוכלים אותו...אין לי כוחות.

אני מאחלת הצלחה לכול הבנות שעדיין לא התייאשו כמוני....3333>