הדרך שלי...

החג הזה פשוט נוראי...נורא יותר מחנוכה...נורא יותר משבועות...הכי נורא!

נמאס לי!כבר 7 ימים שאני טוחנת ללא הפסק...איכשהו בליל הסדר יצא שלא אכלתי כמעט כלום...הנה הפירוט:

את החג חגגנו עם המשפחה היותר רחוקה שלנו-דודים של אימא שלי מצד אבא שלה...או במילים אחרות אחות של סבא שלי מצד האמא,בעלה והבן שלה שהוא בן דוד של אמא שלי עם אישתו ושלושת ילדיהם-אחד בשירות קרבי עוד שנה מסיים,השני ב-י''א-י''ב והשלישי בן 7 בערך...

הבן דוד של אמא שלי קצת מעורער בשנה האחרונה כי הייתה לו משרה בכירה בתור מנהל והוא פוטר ממנה-לפני שנה בערך...לדודה של אמא שלי קצת קשה עם זה אז בזמן שהיא קראה קטע מן ההגדה היא התחילה לבכות וממש היה לי עצוב בשבילה...

בכל אופן,איך שהגעתי לשולחן הסדר יש חיפשתי אם יש מפיות או כוסות אטומות(והמבין יבין)ולא היה(היו בקושי מפיות...)וגם לא היה לי תיק...ולא היה שם כלב או חתול(כן,אני לא מתוחכמת במיוחד)...בקיצור,כבר השלמתי עם זה שאני אצטרך לאכול...אלא ש...יש את הקטע הזה בהגדה שנקרא שולחן ערוך...אז עד הקטע הזה לקחתי בקושי חצי כפית חרוסת עם עלה חסה ופירור מצה(אני שונאת מצות!)....ואז הגיעה הארוחה העיקרית-לפני הארוחה העיקרית הגישו גפילטע פיש(איכככססס!)ומרק עם קניידעלך והיו גם כל מיני סלטים(תפו''א,כבד קצוץ וכו').בקיצור,כולם אכלו מלבד אותם שני נערים(לא כי יש להם בעיות אכילה סתם כי לא התחשק להם והם חיכו לעיקרית)ואני ניצלתי את זה ואמרתי בלב שאם הם לא אוכלים אז גם אני לא אוכלת...אז לא אכלתי.ואז הגיעה יריית הפתיחה מכיוונו של בעלה של דודה של אמא שלי:''עדי למה את לא אוכלת?את בדיאטה?'' ואני ממלמלת לעברו :''לא,לא..''ונדה בו זמנית עם הראש לשלילה...ואז הגיעה הארוחה העיקרית-עוף עם תפו''א,פסטל,אפונה,בשר בקר וכו'...שני הנערים פשוט הסתערו על האוכל...החייל אכל איזה תרנגולת שלמה...ומי נשארה עם צלחת לבנה ונקייה?אני כמובן...ואז התחילו צרור יריות,בהתחלה מכיוונה של דודה של אמא שלי:''עדי למה את לא אוכלת?אני רוצה שתאכלי...''אמא שלי:''עדי,זה לא יפה את צריכה לאכול!למה את לא אוכלת?!''ואז כבר התעצבנתי וניסיתי לומר את זה בקול הכי נמוך שיש כדי שלא ישמעו-''אמא אל תתערבי לי!א-ל תתערבי לי!''חחח וזה הצליח,היא עזבה אותי בשקט!לא להאמין!

בסוף הארוחה אני שומעת את הדודה של אמא שלי אומרת לאמא שלי:''X הבת שלך אוכלת ממש מעט...''פחחח ממש!

בקיצור בין לבין במהלך ההגדה שתיתי איזה חצי כוס יין לקידוש וגיליתי שזה איזה 140 קל' ל-100 מ''ל!וזה כזה טעים...!(אבל ממש לא שווה את זה)

בסוף היו בראוניז שאמא שלי הכינה...לקחתי ביס מזה וקילפתי איזה 2-3 שבבים כאלה של שוקולד מריר מהעוגה...דאמט!

האמת היא שאני חושבת שפשוט כבר איבדתי את הבושה...להתנהג בצורה כזאת ולפגוע באנשים שהם יקרים לי יותר מהסבא וסבתא שלי...זה כבר באמת נמוך!והכי לא הרגשתי נעים עם זה זה כאשר חזרתי הבייתה ואמא שלי ביקשה ממני להביא לה מהמקרר פחזנית מהפחזניות שהשכן שלנו הביא לנו לרגל החג...איך שראיתי אותן במקרר לא התאפקתי ולקחתי אחת...וחשבתי מזה כבר שווה?!

בקיצור,חג חרא!ואני אומרת לכן מכל הלב-אני שונאת פסח!!!

ולמרות הכל-חג שמח לכולן!(כן,עד כמה שניתן...)