מזאת אנורקסיה?לפעמים כשאני מנסה לחשוב חזק מזה...לקרוא ספרים ומאמרים בנושא...לקרוא בלוגים...אני פחות ופחות מבינה....כאילו הכל נמחק ממני...כאילו בגיל 14 לא שמו עליי את תווית האנורקסיה.
אבל לפעמים נדמה לי גם שאני מתכחשת לכל...מתכחשת למחשבות החולות...לשמחה אחרי כל קילו שיורד...לקנאה היוקדת שגורמת לשיתוק בכל הגוף ולרצון חזק למות כאשר אני רואה מישהי נורא רזה...לשקילות בכל יום מוקדם בבוקר כאשר המספר על הצג קובע אם היום יהיה יום טוב או יום רע....לרגשות אשם האיומות לאחר אכילה או אפילו אם לא שרפתי מספיק קלוריות אשר גוררות צום למחרת או יותר נכון מאותו רגע.
וכל בחירה שאני עושה בחיים היא אינטרסנטית למחלה...ואם היא לא אינטרסנטית למחלה כמו אהבה נגיד אז היא פשוט לא קיימת.
אבל מה אני מקשקשת?!אני הרי בריאה הכי בריאה שבעולם!
עדכון מצב-62.0-62.1
בבקשה שעד יום שני תיהיה ירידה!
........בא לי למות........
בבלוג זה
בכל הבלוגים
