קטרין
'אוף' חשבתי, 'זה הדבר הכי נורא שיכולתי להעלות בדעתי!!' נכנסתי לכיתה. מחייכת את החיוך התמים שלי, מתיישבת ואומרת "אוי, המורה, ברח לי הזמן, אני כ'כ מצטערת! זה לא יקרה יותר, מבטיחה!" בקול עדין ומתמשך.
המורה נותן בימבט וממשיך "כמו שאמרתי, ואחזור שוב, בשביל המאחרים," וכשאמר זאת נעץ מבט מוכיח בקטרין, בי. הוא ממשיך לדבר; "הכיתה הזאתי לומדת בחופש, השלמת בגרויות וכאלה דברים, אני המורה למטמתיקה, אתם התלמידים" אמר והפסיק כדי לשתות מהקפה החם שלו, קוראים לו ג'יימס, הוא היה זקן, נאנחתי, אין לי כוחות בשביל כל השטויות האלו. רק עכשיו שמתי לב שעומד מישהו מחוץ לכיתה, מישהו, מוזר? אבל התרגלתי לזה, בבצפר שלי יש את הטיפוסים הכי מוזרים, נאנחתי שוב ובחנתי את הנער. הוא לא היה בשכבה שלנו.. מנסה לחשוב למה הוא כאן בכלל. בעודי ממשיכה לבחון את הנער, המורה שם לב שאני לא מסתכלת לעברו והוא מסתכל לעבר הדלת "אפשר לעזור לך.. אמ נערי?.." אמר גיי'מס, הנער התבלבל, הסתכל אחורה קדימה, צעד שני צעדים ונפל, כל הכיתה צחקה, "מה אתם צוחקים?! חבורה של אידיוטים" הטיחה בנו איימי, שרק עכשיו שמתי לב שהיא כאן. אפשר להגיד שאני ואיימי היינו עד כיתה ט' חברות די קרובות, עד שהיא הכירה אנשים אחרים, השתנתה. בנתיים הנער הספיק להציג את עצמו, סוניה או משהו כזה, בת 19, עבר לכאן לא מזמן וצריך להשלים בגרויות, וששמע שזה בחינם רץ לפה כי הוא ואמא שלו.. וכאן הוא הפסיק, מבין שנסחף. אחרי כמה דקות נזכר גיי'מס שכן כנראה המנהלת אמרה לו משהו וזה כנראה-פרח-מזכרונו או משהו כזה. "שב" אמר גיי'מס לסוניה, סוניה הביט בכיתה מבולבל, והמקום הראשון הפנוי שהוא ראה היה לידי. 'שיט, זהו, עכשיו אני צריכה לשבת ליד המוזר הזה' חשבתי. הוא התיישב ליידי ולהפתעתי חייך חיוך קטן, החזרתי לו חיוך.
מעניין, אולי יכול להיות שיהיה נחמד בחופש הזה, נאנחתי ופתחתי איתו בשיחה.
סוניה
מהרגע שהבלונדינית עם הציצי הגדול התחילה לדבר, הבנתי שאני חייב לרכוש כאן חברים חדשים, היא אמרה שקוראים לה קטרין, והיא שונאת ללמוד, לא ממש הקשבתי לה רק הנהנתי ואמרתי שהיא מאוד יפה. אני לא ממש יודע איך להתחיל עם בנות, תמיד הם מתחילות איתי, אולי כי אני נראה מעניין או משהו כזה, אבל ברגע שהן רואות שאני משעמם, הן עוזבות אותי, ואני נשאר עם לב שבור.
אבל משום מה הבלונדינית הזאתי הרגישה לא ממש שייכת בכיתה, מין נסיכה בין הרבה משרתים, נבדלת ביופיה, הבטתי סביבי וראיתי שיש אנשים גם יותר מבוגרים בחדר, שיהיה.
"אז.. מאיפה אתה?" שאלה קט וחייכה חיוך מדהים "אני גרתי בקנדה, אמא שלי מצאה פה עבודה, והחלטנו לעבוד לכאן" אמרתי בביטחון, שאין לי מושג מאיפה הוא הגיע. "אהה.. איזה עבודות כבר יש בניו-יורק?" אמרה ואחרי שניה צחקה, לא הבנתי למה היא צוחקת אבל צחקתי איתה. "את יודעת, אמ.. היי-טק וכאלה.." אמרתי .
"סוניה בני היקר, רק הגעת ואתה מפטפט? רציתי להזכיר לכם שאני כאן כדי לעזור אז עדיף שתשתקו, בסדר?" אמר גיי'מס בחיוך "אוקי, אני מצטערת, אתה יודע, הכירות.." אמרה קט והזדקפה, והרגשתי שאני נמס מולה, תמיד יש לי את הקטע הזה, שאני נדלק על בנות, מהר מידי, רק לפני 32 דקות הגעתי לכיתה, ואני מרגיש כיאלו עברו שעתיים, התחלתי להזיע מתי שקט הסתכלה עליי שוב וחייכה, יצאתי לשירותים. 'אני לא יודע מה לעשות' חשבתי, 'קטרין הזאת ממש יפה, אני מקווה שהיא תעזור לי למצוא פה חברים..' ואז נכנסתי לשירותים, וראיתי שם דמות, כשהיא הסתובבה, הבטתי בה בעיינים ולא ידעתי מה להגיד "אממ.. היי" אמרתי מתבייש, "היי?! מה אני חברה שלך?! רק שתדע שזה שאתה התלמיד החדש עאלק, זה לא אומר שתתחיל לתפוס פה תחת!" אמרה הנערה, "מה? קוראים לי סוניה.." אמרתי, ורק אחרי שהיא סיימה לצחוק עלי הבנתי שאני אידיוט גמור. היא יצאה מהשירותים, ואני בנתיים נכנסתי לכיתה אחרת, בטעות, ואז יצאתי.
נכנסתי לכיתה שלנו, וראיתי את קט לוחשת לי משהו בסגנון "יש עלייך כסף נשמה?" אמרתי לה שכן, ולמה? "סתם, בלום, בוא, הפסקה" אמרה ואחזה בידי המזיעה.
הרגשתי בעננים.
אני יודעת שהפרק לא משו',
אבל זה רק הפרקים הראשונים ככה.
כל פרק זה יהיה מנקודות מבט שונות..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
iST Me BITCH || אני כותבת סיפור D:
