אז מה? חודש חדש, שנת לימודים חדשה, כיתה חדשה?

כן!

הכל חדש, בערך, חוץ ממה שנשאר אותו דבר

אותה מחנכת, אותם ילדים, אותו בי"ס, אותה קומה, אותו חדר, אותם ילדים ואפילו אותם מקומות ישיבה.

אז כן בשבילי לחזור ללימודים בהתחלה באמת היה 'וואו'

כאילו חשבתי על זה, 'אני פאקינג עולה יב' זה לא סתם זה ואחד כיתה'

אבל אז הגעתי לכיתה, ותאכל'ס כלום לא השתנה

הכל נשאר אותו הדבר, כאילו באתי מחופש של חודשיים חזרה ליא'

אבל לא, אז חזרתי הבייתה, עשיתי סדר בדברים האלה שנקראים מחברות, ספרים ושאר חפצים

וחיפשתי מדבקות להדביק על הספרים, קיצור פתאום אני מוצאת את הרשימות ואת כל מה שכתבתי כשבחרנו מגמה

ואז זה הכה בי ממש חזק, עברו שנתיים, עוד מעט 3 שנים מאז.

לחשוב על זה שלפני 3 שנים שהרגישו לי, בלי הגזמה, כמו שנייה בחרתי את המגמה המחורבנת שלי והיום אני בשנה האחרונה שלי בבי"ס הזה ובכלל בכל בי"ס אחר.

זה הזוי!

שוב פעם הבנתי שהזמן ממש רץ, לא סתם רץ, רץ מרתון!

שאני לא מספיקה כל מה שאני רוצה, לא מספיקה כלום בעצם.

רק היום הבנתי שזה היה החופש הגדול האחרון שלי, ששנה הבאה ב1 בספטמבר אין בי"ס יש משו אחר [שבינתיים לא ידוע לאנושות]

שבפסח השנה אני כבר מסיימת ללמוד ושהפעם בסוף השנה יש טקס, מסיבת סיום

ולא סתם סיום כמו ט' וו', סיום בי"ס והפעם סופי!

זה לא נקלט לי במחשבה שאני שם, במקום שרציתי להיות כל כך הרבה זמן.

אני מסתכלת על כל הבוגרים של יב' של שנה קודמת, ובכלל, ואני פשוט לא רואה את עצמי בוגרת כמוהם.

מה? אני הרבה יותר ילדותית מהם, הם.. הם היו כאלה בוגרים ואני מה? לא.

ואולי בכל זאת ניפחתי את זה קצת יותר ממה שזה

אבל עדיין הכל קרה כל כך מהר,

החופש הגדול האחרון היה הכי מהיר שהיה לי

ולא הספקתי בכלל את כל מה שרציתי

אז נכון שעשיתי חלק מהם וכן הוא נוצל יחסית טוב

אבל יכול היה להיות יותר טוב.

והשנה הזאת תעבור מהר אפילו יותר, אני כמעט בטוחה.

אני אהיה השנה פאקינג בת 18, קולטים? תהיה לי זכות הצבעה, מצאו למי לתת אותה גם כן.

~מיטל~

שתשמח שתגיבו ותספרו איך היה לכם ושהיא לא לבד בהרגשה המוזרה הזאת

ואממ כן! שנה טובה וכאלה