לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

tranquilized


we just push on by, it's funny, how hard we try

Avatarכינוי:  microcuts

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2014

unmapped


אני רק מנסה להבין את המצב הזה שבו אני לא מספיקה לעשות כל כך הרבה דברים שהייתי רוצה.

לא ברור אם זה כי העולם גדוש מדי או שזה לא חשוב מספיק או שבכלל אני כזאת עייפה כי נמאס לי לתלות תקוות בכל מה שחסר כל ערך או תמורה,

למה אני טורחת להתייחס לקטנות שכבר הבנתי ממזמן שאני פשוט לא צריכה.

 

למה לספור ולחשב ולהתחשב לא מניב כלום הרי בזה אני הכי טובה,
ולמה זה מביא איתו רק את המכה המרירה של להשאר בידיים ריקות ודווקא היא זאת שדוחפת אותי הכי גבוה למעלה למרומי האיזון.
ולא יודעת אם כולם מפחדים להזדקן כמו שאני פחדתי כשהתחלתי לאבד עניין
עד לאפס
בעשייה בחלומות באנשים
בחיים

 

 

ומה נסגר עם המצב שבו אני מוכנה למכור את אמא שלי בשביל לקבל מסאז' נורמלי כי עוד שניה נושר לי הגב.

ואני בכלל לא עושה איתו כלום. זה בטח המשקל של כל העולם המזדיין הזה.

 

 


נכתב על ידי microcuts , 14/1/2014 16:27  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





5,985

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לmicrocuts אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על microcuts ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)