תצפו להמשך קריפי לחלוטין......

והספר המומלץ: "זה"-סטיבן קינג

ולפרק..

הגענו אלי הביתה, אני ובריט. כיבתי את האור ונכנסו יחד למיטה הגדולה. מחר יום שבת.

בילנו בישיבה מול הטלוויזיה, ולקראת הערב בריט הלכה לביתה. נשארתי לבד. גם יום ראשון עבר לו אותו הדבר.  מה יש לי לעשות מחר? אני הולכת לאוניברסיטה ואממ, אלך לעבודה. אוי, לא יישאר לי זמן לפגוש את קלייר שלי. לא נורא, אפגוש אותה ביום שלישי. יום שלישי אני לומדת...ושוב אחר כך הולכת לבוחנת האומללה. יום רביעי זה טוב, כן! אלך אל קלייר יום רביעי.

יום שני. טלפון צלצל. הרמתי את השפופרת תוך כדי שאני עדין בבגדים תחתונים מתחת לשמיכת הפוך במיטתי.

" בוקר טוב אש!"

" אממ אה? כן... בוקר טוב."

" זאת מנדי, זאת שלומדת איתך קרימנלוגיה עם פרופ' ג'רמי. הוא הודיע הודעת שרשרת בטלפון שהשיעור מתבטל, כך שהיום לא לומדים."

" למה לא?" שאלתי מופתעת. קרימנלוגיה זה הדבר היחידי שמעניין אותי באמת.

" אני לא יודעת אשלי, אבל הי! את לומדת עוד תואר נכון?" שאלה

" אממ אני לומדת בנוסף פילוסופיה. נראה לי שאני מתחילה ללמוד בשעה אחת." התעוששתי מהשינה

אוי חבל. אז תהני לך היום!"

" תודה אה...אה.. מנדי."  כן, בהחלט לא זכרתי את שמה. אבל בטוח צריכה להכיר אותה.

" אין בעד מה ו..לפי צלצולי השרשרת את אמורה לצלצל לג'וש. הוא כבר יודע למי הוא צריך להתקשר."

" לג'וש? אממ אוקי."  מי זה ג'וש לעזאזל?!

" לג'וש קנדי. אז בוקר טוב אשלי, נתראה מחר בשיעור הרגיל."

" כן ביי." אמרתי וניתקתי את השפופרת

קמתי, שתפי את פני ותהיתי מי זה לעזאזל ג'וש, ואיך זה שאני לא מכירה אף אחד חוץ מבריטני וכאלה של "בוקר טוב". מצבי החברתי בשפלה. התלבשתי. 7 וחצי. למה האידיוטית הזאת התקשרה אלי בשעה כה מוקדמת? חיפשתי את הדף הטלפונים הזה. אוי אני צריכה קפה. איך אפשר להתרכז ללא קפה?. הנה הוא! בתוך המגירה הזאת. ג'וש... ג'וש קנדי, הנה. מחייג.

" היי ג'וש בוקר טוב. זאת אשלי מנדלסון. מצטערת על השעה המוקדמת."

" היי! בוקר טוב אשלי, אני עדיין לא אשכח אין סירבת לצאת איתי בסיום התיכון." צחקק

" אוי כן, אני ממש מצטערת לגבי זה." מי זה?! הוא מכיר אותי! ואני לא

" אז שינית את דעתך בשעה כזאת מוקדמת?"

" לא בדיוק... מאלי.. אה סליחה מנדי, צילצלה אלי והודיעה כי פרופ' ג'רמי לא יגיע היום, זה אומר שלא לומדים קרימנולגיה."

" כן אש, אני יודע מה אני לומד, והי.. תודה על העדכון אני לא אגיע."

" אוקי... היא הוסיפה ואמרה שאתה יודע למי להתקשר להבא בתור. הודעת שרשרת."

" תודה אש, אני צריך לצלצל לתמרה."

" אוקי, אז יום נעים."

" יום נעים אשלי. אני מקווה שפעם הבאה לא תידחי אותי." אמר וניתק

" לא תידחי אותי..."  לא תיהיה פעם הבאה אידיוט.  

סדר היום:

-         לשתות קפה עכשיו עכשיו!

-         ביקור יותר מאוחר של קליירלי

-         שיעור פילוסופיה

-         קפה שוב

-         סרט טוב

-         לישון לישון לישון!

ירדתי למקס. השעה הייתה שמונה ועשרה. בעשר אבקר את קלייר ויישר לפקולטת מדעי הרוח שלי. פילוסופיה,למה? רק בגלל שהפרופ' הוא הגורו שלי. כן כן ממש כך. פרופ' ג'וסף שלימד אותי בימי נעורי בתור תלמידת תיכון. הוא הבטיח שישנה את האנושות ויהפוך את העולם למקום טוב יותר. הוא אמר שניפגש מתי שהוא בחיים. לא רק לי כמובן אלא לכול תלמידיו. אכן פגשתי אותו שוב. הוא גרם לי להאמין שיחד נסדר הכל מחדש. חברה מתוקנת. פילוסופיה מתקנת את המחשבה לומדים לחשוב ולחשוב ללמוד. פילוסופיה המקצוע השני.

" בוקר מושי מושי מקסי מקסי."

" את שמחה מהרגיל אשלילי."

" כן מקס, אני מתחילה ללמוד רק באחת."

" אווו איזה יום."

" אכן אכן."

" מישהו מחכה לך."

" מי מחכה לי? רק שלא יהרסו לי את הבוקר."

" לכי לכייון הפינה." אמר והצביע

" אוקי, רק תדאג שקפה עם החלב מגיע היישר לשם. אני צריכה את הסם שלי בבוקר."

" אין בעיה." אמר והלכתי לשולחן האחורי. מי כבר מחכה לי? אני שונאת שמחכים לי. הוא.