^^ Stupid Blog

I feel fine and I feel good
I'm feeling like I never should
Whenever I get this way, I just don't know what to say
Why can't we be ourselves like we were yesterday
I'm not sure what this could mean
I don't think you're what you seem
I do admit to myself
That if I hurt someone else
Then I'll never see just what we're meant to be

Every time I see you falling
I get down on my knees and pray
I'm waiting for that final moment
You'll say the words that I can't say

כי אני פשוט כל כך נהנת כשמנדים אותי...

[נ.ב: ולא, אתן לא "תמיד כאן בשיבלי". לפחות רובכן...]

* * *

טוב אז הגעתי למסקנה,

אני בנאדם לא יוצלח. לא משנה מה יגידו זה באמת ככה. אני פאקינג לא טובה בכלום. לא בלימודים, זאתומרת ה"ציונים הטובים" שכולם חושבים שאני מוציאה בכלל לא טובים, אולי רק לפעמים, ומכל החברות שלי אני מוציאה כמעט בכל הפעמים ת'ציון הכי נמוך. ונכון שאני לא צריכה להשוות את עצמי לאף אחד אבל רבאק, עובדה שתמיד כשאני מגיעה הביתה אמא שואלת "וכמה קיבלו החברות?" הרי תמיד ישוו אותי למישהו. נאחס.

כישרון? נהה...זה שאני אוהבת לרקוד ולשחק - לא אומר שאני טובה בזה. אני רוקדת כל החיים ועדיין כל פעם שאני מתחילה לרקוד ומסתכלת על עצמי במראה זה ממש נראה רע. משחק? ממש..אני שחקנית גרועה זה ידוע...קיצר מה עוד נשאר? אין לי יותר תחביבים, מסתבר שאני לא חכמה בעליל, ואם כבר מדברים, אני גם ממש לא יפה.עוד מינוס. הדבר היחיד שאני בערך טובה בו זה להתאים בגדים ואקססוריז אחד לשני. וזה כלכך לא כישרון או כל דבר אחד מהשיט הזה. מסתבר שאני סתם עוד אחת בלי שום דבר בתוך הראש. ולא, זה לא רחמים עצמיים. וגם לא צומי. פשוט סוף סוף האמת נחשפת.. לשם שינוי