סקס שקרים ומדיטציה

אחד הפוסטים שקראתי כאן גרם לי לתהות בנושא הדפוסים הרומנטיים שלנו.

זה כבר עובדה ידועה שעולם הבני 20-30 נחלק לשלושה:

1.הסדרתיים - הפוצי מוצי שתמיד בקשר ארוך טווח בלה בלה. אלה שתמיד מקנאים בסתרברווקות שלך אבל בזים לך מאחורי הגבעל היותך שרמוטה קלילת דעת ורק מחכים לשמוע כמה נפגעת מההוא או ההוא כדי שהפחד יהפוך את השיעמום והשיגרה למשתלמים.

2.התקופתיים - בדומה לשמם כך גם הקשרים שלהם קצרי טווח וחולפים. ובין קשר קצר טווח מלהיב אחד למשנהו יש תקופה קצרה עד ארוכה מאד ומייסרת של בדידות אומללה.

3. חד עונתיים - כי לא משנה איזה עונה עכשיו דבר אחד בטוח - אין להם בן/בת זוג. הקבוצה הזאת הכי נדפקת ממש כמו תושבי שדרות. לא רק שהם צריכים להתמודד עם הבדידות והכמיהות האבסורדיות לאהבה שאין להם מושג מהי. יש להם על הראש גם מלא נשמות טובות שמנסות להוציא אותם בכוח מהארון או לגרום להם להצהיר על עצמם כא-מיניים כדי שסוף סוף נבין מה נסגר איתם.

כולם מכירים את הדפוסיים וכשמם הם תמיד חוזרים על עצמם לא משנה כמה ננסה לשנות את עצמינו או נשנן ש"עכשיו באמת השתנתי ואני מוכן לפאזה אחרת" ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה.

אני תוהה אם מתישהו משתחררים מהדפוסים האלהשאנחנו יוצרים במו ידינו . הרי בשלב כלשהו כמעט כולם מתחתנים. אז איך בעצם נראה המעברמתקופתי לסידרתי?

ובכלל איך מישהו נהיהסידרתי , תקופתי או חד עונתי..?