סקס שקרים ומדיטציה
מחפשת את מזלי בעולם. |
| 8/2008
 חוכמת הבייגלה
את הספר קראתי לפני כמה שנים טובות עוד כשהייתי בצבא מה שנראה לי כתקופה
אחרת ורחוקה ממני אלפי שנות אור( אז עוד היתה לי תקווה בלב). בדיוק סיימתי
לראות את הסרט ואני מתאפקת מלשבור את הרהיטים בבית כמו כוכב רוק מסטול על
קוק. אין לי כסף לא לזה ולא לדבר השני פלוס מריחואנה איים שהפעם הוא ינעול
אותי מחוץ לבית אם אני שוב אפחיד את החתול.
סרט נחמד דווקא הוא מצחיק ,מעלה חיוך ונוגע לפרקים עם חרא של סוף אבל. הסרט בעיקר הרגיז
כי הוא הצליח לגעת לי בנקודות הכי רגישות כשכפה עלי להזדהות עם הגיבור הראשי בחיפוש
אחר ה"משהו האחר" והעיף אותי חזרה לפינה החשוכה הזאת של חיפוש .
הבחור
בסרט ללא ספק ילדותי , חיי באשליות וג'אנקי של אנדרלין - ממש כמוני. הוא
גם הציג בצורה מדוייקת להפליא את אחד הפחדים הכי עמוקים שלי מלהיתקע
בשיגרה עם עבודה משעממת אך מכניסה, גבר שהוא יותר חבר ממאהב וחברים
משעממים שאוטמים הרמטית את "עיסקת החבילה" . מזל שהם עוד לא הגיעו
לשלב של הילדים אחרת כבר הייתי מקיאה.
שמישהו יסביר לי בבקשה במה בדיוק החברה החילונית של היום שונה מהדתיים.
גם פה וגם שם סוכני הסוציאליזציה תופסים אותך כבר בגיל צעיר ומנחיתים עלייך סט של חוקים ותקנות
להתנהגות נורמטיבית כדי "לעזור" לך להשתלב בחברה . לך לצבא , תלמד באוניברסיטה , תתחתן , תעבור לגור בראשון, תמצא עבודה בהיי טק ותביא 2.4 ילדים . זהו נגמר . תודה רבה על התרומה ולך תתפגר.
אח"כ האנשים האלה עוד מגדירים את עצמם כאנשים חושבים. זה ממש ביזבוז של עור ועצמות בייחוד כשבתי הקרבות בתפוסה מלאה ויש מצוקת מקום.
אני
לא מבינה את זה אבל אני יודעת שיש אנשים שמאושרים לחיות כך, במבוך הקטן
והמשעמם שלהם . כנראה שאיפשהו זה נורא נוח כשהכל כבר כתוב מראש ואין הפתעות בחיים. יש
לך חוקי אצבע מאד ברורים ואתה פטור מלקחת אחריות על עצמך.
הסרט המזדיין הזה גרם לי לתחושת מחנק אבל נגמר בלי שום הקלה. לא מלמדים אותך על שום דרך החוצה רק משקפים מצב קיים. כוסשלאמא'שלהם!
לפעמים
נחמד לי בבועה הזאת שעוטפת וחובקת כל , אך ברגעים קטנים של
התעלות רוחנית אני מצליחה להבחין שיש סוג של וילון מניילון שמשמש כסורגים בלתי נראים השומרים אותך בתוך הבועה. כשאני מצליחה לראות הבזקים דרך מסך הניילון ברור לי שיש שם משהו אחר
לגמרי אבל הכל בצורה מאד עמומה ומטושטשת . אף פעם לא הגעתי קרוב מספיק כדי להסיר את הוילונות דיי בדומה ל"משל המערה" של אפלטון למי שמכיר. איפה פתח היציאה?
אני מפחדת להיות אומללה עד סוף חיי ולחיות בלי רגש או שמחה כנה מהלב. להיות מת-חי שמסתובב סביב הזנב של עצמו כשכל הגורל שלו כבר כתוב מראש והוא גם משעמם תחת!
יש אפשרות אחרת אבל אני אוהבת אותה פחות עוד יותר .מבלי להעליב או להעביר ביקורת על הכותב אני מפחדת
למצוא את עצמי בעוד כמה שנים בבדידות מזהרת. נכון, אנחנו אנשים שונים שמקבלים סיפוק
מדברים שונים וחיים במקומות אחרים ועדיין אני יותר מדיי מזדהה עם חלק מהדברים שהוא כתב כי אנטיפטיה וחוסר עניין בזולת הם חלק מאד מהותי באישיות שלי .
דווקא היום, ביום היחיד שלא התחשק לי לראות
אף אחד, כל העולם ואחותו התעקשו להטריף לי את הטלפון כי אני כזה פאקינג בן אדם כיפי: ההורים שלי, חגיגת,
פלאסיבו, MD , המבולבל , הרופא מהדייט של אמש ומי לא?! הם כולם מציקים לי
בנשמה ואני רק רוצה שיעזבו אותי בשקט כי אני שונאת את כולם ואין לי סבלנות
לזייף נחמדות או להביע עניין בשטויות הקטנוניות והמשעממות שלהם.
באיזשהו שלב
קיבלתי קריזה וזרקתי את הטלפון כי הוא לא הסכים לשתוק , מסתבר שזה לא
מגניב כמו בסרטים כי עכשיו אני צריכה לקחת אותו לתיקון אבל לפחות קיבלתי
קצת שקט.
אני מרגישה אבודה בחלל .אני אפילו לא צריכה לעשן קראק בשביל
להידפק זה בא לי טבעי. אין לי מושג איך לצאת מהמצב הזה של חוסר סיפוק
מתמיד...איבדתי את המוטיבציה והאמביציה שתמיד אפיינו אותי ואני לא רואה מה הטעם להמשיך לדחוף קדימה אם יוצא שאתה רק מפלס בתוך הררים של זבל שלא נגמר וממשיך להיערם.
לא רוצה
ללכת לעבודה מחר, אין לי כוח להגיב למיילים באורך של קילומטרים לארגא
שלחוצה על לתכנן את הטיול, אין לי זין ללמוד למבחן האחרון של התואר, רחוק
לי מדי לחצות את הכביש בשביל ללכת לים שפעם אהבתי כל כך.לא רוצה כלום יותר.
נמאס לי מהכל, נמאס לי מכולם ונמאס לי מעצמי . לא טוב לי, ממש לא טוב לי!
איך לכל הרוחות יוצאים האומללות הזאת..?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
סקס שקרים ומדיטציה