סקס שקרים ומדיטציה

השבוע היה מבלבל. הרגשת שנגמר לי מהמדיטציה והגיע הזמן לעבור לסקס . ומזל שאנחנו הבנות תמיד חושבות קדימה ומחזיקות יזיז למקרי חירום. בהתחלה היו שלושה : האקס המתולוגי, מריחואנה וקוקאין. לגמר הגיע קוקאין.

אני והוא מכירים כבר הרבה שנים ,קרוב ל7, ומשום מה זה תמיד מתחיל טוב , מסתבך אז ונגמר בפיצוץ. כמו שקורה לי רק עם קוקאין.

איכשהו איתו הצלחתי לעשות מליוני סיבובים ודריכות במקום וכוח האינרציה עדיין לא הצליח לזרוק אותי החוצה מהסיחרור. אז כנראה שאני עוד לא לגמרי שם. קארמה או משהו.

בכל אופן מריחואנה נתן לי לו"ז של הימים בהם הוא עובד לילה והרמתי טלפון להזמין משלוח מהסם החביב עלי. נפגשנו שבוע שעבר והיה ממש כיף. זה הזכיר לי הרגשה של אינטימיות כהתקשקשנו והתמסטלנו חמש שעות בסלון לפני שעברנו לחדר שינה.

קצת אחרי הוא התחיל להשתפך על זה שלא היה לו קשר עם מישהי המון זמן וגם אין לו חשק להיות אינטימי עם אף אחת סתמית בתקופה האחרונה ושסליזי זה כבר לא מגניב כמו פעם. בלה בלה זה מעגל חוזר אז זה לא באמת הרשים אותי רק הקשבתי והינהנתי בהסכמה. כשהתחלתי לרמוז שאני רוצה לישון הוא קם כאילו נשוך מנחש והתחיל להתקפל אמרתי שאני קצת מאוכזבת שהוא הולך.

בבוקר קיבלתי שתי הודעות ארוכות על זה שהוא התבאס על עצמו שהוא לא נשאר לישון . "לא נורא :-)" עניתי, באמת אפשר כבר לחשוב...

בסה"כ שתי ידידים שנהנים להריץ צחוקים, לבלות וגם להזדיין בלי התוספת של רגש רומנטי נכון?

 אז זהו שלא אחרי הרבה זמן שאני בלי קוקאין אני נוטה לשכוח את ההשפעה ההרסנית שלו עלי. הוא פשוט חייב תמיד להכניס אותי לסרטים עד שאני מתפוצצת בנקודת רתיחה ואנחנו מפסיקים לדבר. באותו היום הוא גם התקשר ודיבר איתי איזה חצי שעה על דא ועל הא כשלא ממש הבנתי מה המטרה . אבל ביום למחרת הרגשת צורך להתקשר אליו חזרה כאילו הוא נטה בי תקווה לקשר רומנטי שמלכתחילה לא הייתי מעוניינת בו ומצד שני לא רציתי להיות זאת שתקטע אותו.

הוא היה מרוחק ואמר שאולי הוא יהיה בסביבה כדרך אגב . בגלל שזה היום האחרון בלו"ז של מריחואנה רציתי לנצל את המומנטום ובערב שוב שלחתי הודה עם הוא בסביבה. הוא חזר אלי ואמר שהוא עם איזו ידידיה והם הולכים לאנשהו עם עוד ימבה אנשים שאנ ילא מכירה ואם בא לי לבוא. ברור שלא.

מאז לא דיברנו וממהכרות שלי איתו אני יודעת שאני צריכה לחכות לטלפון ממנו אחרת נצטרך לחכות לשנה הבאה ( בקשה שעד אז יהיה לי כבר בן זוג).

אני לא מבינה איך הוא תמיד מצליח להוציא אותי משיווי משקל מבלי שיהיו לי אפילו רגשות רומנטיים כלפיו!

זה תמיד משחק, מאבק , משהו מעוות .

למה לא יכול להיות ששני אנשים שנהנים להסתובב ביחד פשוט יצאו ביחד מתי שבא להם, יבלו זמן אכות ויעשו גם הרבה סקס פה שם ושם פעם בכמה זמן. למה הוא תמיד צריך לסבך?

בכל אופן אף פעם לא התעמתי איתו ממש ותמיד פטרתי את עצמי מזה ב "זה לא באמת חשוב" אבל זה מעצבן אותי! זה כן חשוב!

אני רק מקווה שיהיה לי את ההזמנות להגיד לו שיפסיק לבלבל לי את השכל ושהוא לא ממש בעל משמעות עבורי.  אני רוצה את השליטה חזרה אין לי סבלנות לשטויות האלה כמו פעם.

____________________________________________________________________

כמה סימבולי פתאום שמתי לב שתמונת הרקע של במחשב זה של שור זועם רץ עם כל הכוח לתוך בד אדום שמחזיק המטאדור ( בגלל שאני עקשנית ומזל שור זה נראה לי קצת מצחיק). כנראה שאני אף פעם לא אלמד

כן, אני יודעת שהמילה הראשונה בשם הבלוג היא סקס וזה המקום היחיד שהיא מוזכרת בכל הבלוג אז חשבתי שאין זמן טוב יותר להתחיל מעכשיו:

סקס, סקס, סקס, סקס, סקס, סקס סקס, סקס, סקס סקס, סקס, סקס סקס, סקס, סקס סקס, סקס, סקס סקס, סקס, סקס.

פתאטי!

יום שבת נפגשתי עם ספידים , החברה הכי טובה שלי ( הוא הומו), והוא הזכיר לי שמאז החבר האחרון עברה כבר כמעט חצי  "אז מה נסגר שם עם קורי העכביש שלך למטה?"

התעקשתי שאני ספרתי רק שלושה חודשים אבל ספידים גר איתי ולמעשה חלקנו קיר כך שהוא התחיל לסמן ביומן ימי שינה כשאני התחלתי לסמן יב"ס. בלהט החישובים פרוזק התקשר לספר לי שהוא שמע שיש מחלה לנשים שלא מזדיינות ים זמן כמוני ונהיה להם דלקת ברחם כשהשלב הראשוני הוא נוירוזה   (הוא כבר המון זמן אומר שהפכתי למעצבנת ולחוצה) ובסוף מתים. כל כך הוקסמתי מהדאגה של כולם לכוס שלי שהסכמתי לזרום עם ספידים לאיזה פאב בבן יהודה שהיתה שם "מסיבת כיתה" של הפקולטה. דווקא היה שם ממש כיף והרגשתי שבא לי להתחיל בלאגן . כרגיל היה יותר מדי בנות אז המטרה הקלה היתה הברמן הממש חמוד שאחרי שהתחלתי איתו כמו מלח שיכור וכבר התכוונתי לקפל אותו אלי הביתה נשמה טובה הגיעה אלי עם פיסת האינפורמציה המביכה  שהוא בן 21!. בחיי שהוא לא נראה גם ספידים חושב ככה. זה לא משנה 18 או 21 הבעיה שכל  הסצינה הזאת תועדה על ידי חצי מהפקולטה לכלכלה שהפיצו בכל הפורום שאני פדופילית . סתם קנאים

בסוף הייתי צריכה להתקשר לברמן יום אחרי ולהתנצל שהתחלתי איתו כמו קופיף שיכור וכאלה. כי היה נראה לי שהייתי אגרסיבית מדיי בגלל שעבר כבר הרבה זמן ואילו הוא ניסה לשכנע אותי שהוא לגמרי בעדי ונשים זקנות כמוני שרוצות לנצל אותו מינית אבל זה כבר היה אבוד.

מסקנה חשובה: אם אתה לא הולך עד הסוף באותו הרגע ,הרגע יחלוף, האלכוהול יצא מהדם וההזדמנות לא תחזור על עצמה. לפחות לא במתכונת הספציפית שהיא הייתה כי כמה קשה כבר למצוא ברמן שווה בת"א ..?

בכל אופן אני מרגישה טוב עם עצמי היה לי כיף, עשיתי פאדיחות וקיבלתי ים צומי.

דר ך אגב בנות הסירו דאגה מלבכם לאחר סקירה מקיפה ולחוצה בגוגל דלקת הרחם זה מחלה שפוקדת רק כלבות וחתולות. או שאולי הוא ניסה לרמוז לי משהו...

אני בן אדם מסריח ושום דבר לא ישנה את זה. תמיד הייתי כזאת. בהתחלה אני מושכת אותם לרשת הקורים עם ריח שמפו ואישיות כריזמתית מלבבת אבל במוקדם או במאוחר כשהם נלכדו ברשת המפלצת הקטנה שבי משתלטת על הכל וזוקפת את הראש המכוער שלה.

זה לא סתם שאני מחליפה חברים קרובים כמו גרביים. ולגור עם מריחואנה רק מדגיש לי את זה שההתנהגות שלי לא נורמלית ושל פרא שלא יודע להתנהג בחברת אנשים. אני מתחילה לחשוב שכל עניין המעבר למדינה אחרת הוא בשביל לברוח מעצמי בעיקר.

אתמול התפרצתי בפעם השנייה על מריחואנה בצורה ממש מכוערת בלי שום סיבה הגיונית. איכשהו בלי לשים לב אני תמיד עושה את זה כשאני מגיעה לשלב שמישהו קרוב מדיי אלי . ככה שאני מבריחה אותו עם ההתנהגות שלי או שאני מתחילה לתעב אותו ומתרחקת ממנו בעצמי.

אני ממש מתביישת באיך שהתנהגתי אליו בחודש האחרון והוא קדוש של ממש כי הוא עוד לא זרק את הדברים שלי מחוץ לבית.מה שאני הייתי עושה בוודאות במקומו. אחרי שהוא אמר שנמאס לו והעמיד אותי במקום ראיתי את זה לראשונה מהעיניים שלו. עוד קצת אחרי כשהוא הסכים לדבר איתי סיפרתי לו שאפילו את ווליום, האקס המיתולוגי, שהוא הבן אדם הכי רגוע בעולם הבאתי למצב שהוא הכניס לי סטירה. הוא היה בשוק בעיקר כי ווליום הוא פציפיסט ומעריץ הנשים הכי רגוע בעולם.

באופן מוזר הסטירה באמת עשתה את שלה ולמרות שלא שכעסתי עליו הרבה זמן המפלצת הלכה לישון לתקופה קצרה. אח"כ התחלתי לשגע אותו שוב שהוא לא אוהב אותי באמת ולהציע שלישיות וכל מיני שטויות שבעיקר העליבו אותו והוא לא הבין מה אני רוצה מחייו. לקח לי כשנה לשבור אותו סופית ולמצוץ ממנו את טיפת האנרגיה האחרונה.

אני עושה את זה עם כולם חברות, ידידים טובים ובני זוג.

זה לא משנה מה הסיבה שאני מתנהגת כמו ילדה בת 13 לפני מחזור ,זה החוסר מודעות שאני נופלת לתוכו. מסתבר שכל המדיטציות ליצירת ערנות לא עובדות בשבילי וכשאני קמה מהכרית אני חוזרת להיות אותו טיפוס מעצבן ובלתי נסבל שהדבר הכי קטן גורם לו להתפרץ בכעס וצרחות. אני לא רוצה יותר להיות האדם הזה אני שונאת את עצמי ככה.

השותף הקודם שלי לדירה היה החבר הכי טוב שלי ובאיזשהו שלב החלטתי שאנחנו קרובים מדי והתחלתי לחפש מה לא בסדר איתו כשלא מצאתי האשמתי שהדירה ברמת גן עושה לי אנרגיות רעות ועברתי בלי התראה מוקדמת לדירה של מריחואנה.

אני לא שולטת בעצמי אני חייבת כל הזמן להביא את האנשים שסביבי לקצה גבול היכולת. כמו שווליום היה אומר אני מוציאה את הרע בכל אחד. גם אבא שלי אמר לי הרבה פעמים שאני יכולה להיות היצור הכי מתוק ואוהב בעולם ותוך שניה אחת אי אפשר כבר להתקרב אלי ואני הופכת למפלצת צרחנית.

מריחואנה אומר שבחודש האחרון יצא לי להתנהג כמו הקופיפים מהתחנה המרכזית או כאלה שבאופן נדיר רואים רק בכביש. הייתי מופתעת כי בתפיסת העולם שלי 90% מהאנשים הם קופיפים כמוני. כנראה שזה נכון שאנחנו רואים רק אחוזים ספורים מהמציאות בהתאם לתפיסות העולם שלנו. הוא רואה רק טיפוסים נורמלים ורגועים כמוהו ואני רק רואה אנשים שמעצבנים אותי ועצבניים כמוני.

יש לי סף תיסכול מאד נמוך וזה לא משנה במי מדובר ועל מה בשלב כלשהו המפלצת תתפרץ בבעיטות וצרחות החוצה.

מי שלא מכיר אותי יתקשה להאמין שהיצור הבלונדיני והעדין הזה יכול להיות כל כך מכוער.

אבל ככה אני .למה?אין לי  מושג.

זה כבר לא משנה. אני חייבת להתחיל להיות מודעת לעצמי כי המפלצת פורצת רק כשאני מתעצבנת ואז אני לא שולטת בהתפרצויות שלי. לפי אושו ברגע שאתה מצליח להתבונן בכעס הוא הופך לחמלה אז אני אנסה ליישם מה כבר יש לי להפסיד? הרי בשלב מסוים אני אאבד את הכריזמה ואת קומץ האנשים שעוד מוכנים להתרועע איתי.אולי אני מפחדת שבלי הקריזות אני אהיה משעממת..?

ובנימה אחרת ראיתי את הסרט ברוז' איזה סרט אדיר! כמו שחברה שלי MD הגדירה קולין פארל מביא את המשחק עם הגבות למקום שאיש לא הגיע אלי. מדובר בשתי גנגסטרים בריטים שהבוס שילח אותם לברוז' עד יעבור הזעם. האחד נהנה מכל רגע ומסתובב כל היום בין הבניינים ומתענג על פיסות היסטוריה והשני בטוח שככה נראה הגיהנום ורק מחפש עם מי ללכת מכות כדי להעביר את הזמן( יש לו העדפה ברורה לאמריקאים). זו קומדיה שחורה לאללה והזויה עוד יותר. ממש לא הפסקנו לצחוק לרגע ומאז אנחנו מסתובבות כל היום  בעבודה ורוטנות על כל דבר ב"פאקינג ברוז'" עם מבטא אירי.

הנה מקום אחד שירד מהרשימה ברוז' ,לשם אני לא נוסעת!

אני כנראה התחלקתי לגמרי על השכל כי החלטתי באופן תקיף וסופי שאני נוסעת עוד 4 חודשים למקום אחר על מנת להתחיל שם מאפס. הבעיה  שלי שאני משנה את דעתי בנוגע למיקום כל יום ואפילו המטפלת שלי אמרה לי משהו בסגנון של " נדבר כשתתאפסי על עצמך". נו באמת! חשבתי שאני משלמת לה בשביל שיהיה לי מישהו לטחון לו את השכל. לא כיפית זאתי.

אז כרגע היא אני בשלב של "לחכות למסרים מהעולם" .

הנסיעה הזאת היא לא רעיון רציונלי מלכתחילה כך שלא נראה לי שיש בכלל טעם לנסות לחשוב על הנושא בצורה אנאליטית ולעשות "טבלת רוס" בעד ונגד.אני רק יודעת שאני רוצה מקום שליו עם שמש וים . זהו...

שזה קצת בעיה כי אני לא יכולה להתחיל לחפש עבודה או להוציא אשרת עבודה ליעד לא מוגדר.ועוד תוך זמן קצר מאד של  4 חודשים. כן נראה לי שאני דפוקה לגמרי.לא נורא

אני פשוט רוצה לבחור נכון הפעם באמת מהבטן והלב.

תיבת מסרים:

גיליתי לפני כמה ימים חנות ספרים מדהימה באלנבי. מבחוץ זה נראה כמו ערמה של ספרים מעופשים בשפות זרות אבל כשנכנסתי פנימה הלב שלי ממש רטט משמחה ( זה מה שמרטיט אותי בימים אלו מאז שאיבדתי את הרוקט פוקט) . ספרייה ענקית ש ספרים על גבי ספרים על גבי ספרים!!! והכל לתקציב סטודנטיאלי  איזה כיף!

איכשהו הגעתי למדור של נסיעות ומצאתי ספר מדליק של אוסטרלית צעירה שהחליטה לנסוע לפאפואה גיניאה החדשה.לבחורה יש ביצים של שור כי היא נסעה לבדה כמעט בלי מפות ( עדיין לא סגורים מה איפה לגמרי) , במקום שכמעט ולא מטיילים בו אנשים לבנים מתוך התלהבות רגעית שהציתה אותה ולשם החוויה בלבד. אני רק בהתחלה אבל מסתבר שפאפואה גיניאה הוא מקום יחסית אלים ומאיים לאנשים לבנים בייחוד לנשים לבנות .וכבר על ביום הראשון שלה איזה אמריקאי שנמצא שם תקופה מציע לה לרדת מהרעיון של להיכנס לבד לג'ונגל ומייעץ לה לנסוע לאיים איפה שכל התיירים מסתובבים תוך כדי שהוא מספר לה על הגרמני המוכה והעירום שמצאו בעיר שדוד ובקושי נושם לפני כמה ימים במרכז העיר. היא מתעצנת עליו שהוא מערער את הביטחון שלה ולמרות שבפנים הפחד מהבלתי נודע מתחיל להשתלט היא מצהירה בפניו שהיא אפילו מוכנה למות למען ההגשמה העצמית שלה ולא מסכימה לקבל ממנו יותר עצות. אמיתי לגמרי ורק בת 18! מדהימה!!!

זה הטה את הכף לכיוון אוסטרליה שיש בה ים, שמש , אנשים מגניבים והרבה שטחים פרועים לחרוש וערים המערביות ומתורבתות לחיות בהן.

ומנגד... אני חולמת על ספרד כבר הרבה זמן. למרות שלא הייתי שם אף פעם דווקא בגלל ספרד בכלל חשבתי על לעבור מדינה. כאילו יש שם משהו שקורא לי לבוא אבל הפסיק לקרוא לי לפני כחודש ( וכמו אישה לא נאמנה התחלתי לחפש תחליפים). הכי מדהים שדווקא  אחרי כחודש שלא הייתי בעבודה הגיע לי מייל משגרירות ספרד . הם ענו באופן שיטחי על איזה מייל שכתבתי להם לפני חודש והוא הגיע בזמן כשחשבתי על הנסיעה לאוסטרליה. אז זה גם נכנס תחת "מסרים מהעולם".

לפחות הקטע הקשה של ההחלטה לעזוב הכל ולנסוע קיבלתי , אני גם בטוחה שאנ יאסתדר כשאני אגיע לשם ( לאן שזה לא יהיה) . אני פשוט ממש רוצה לדעת לאן נתיב החיים שלי מוביל אותי. ולאן אני אמורה לנסוע?

 אני מפחדת לטעות במיקום, העולם בכל זאת מקום גדול .

אני צריכה עוד מסרים....

אה וכמעט שכחתי בהמשך לשבירת החוקים שלי, גם היום התקשרתי במטרה לחגוג את זה שהצלחתי להגיש מבחן עם פתרונות אמיתיים ולא קשקושים בתקווה שהמרצה יחשוב שזה כתב בלתי קריא, יתעצל לבדוק מה הולך שם ויעביר אותי. באמת פתרתי את המבחן באקונומטריקה! הבן #$%^ שוב נפנף אותי!  אני צריכה תוכנית יותר טובה כי בקרוב מאד הוא יתחיל לסנן אותי..

הייתי היום אצל המטפלת שלי שהיא כמובן מטפלת הוליסטית ברוח הבלוג (וגם יש את העניין הזה שאני לא מאמינה בפסיכולוגים) .אחרי חודש וחצי שלא הייתי אצלה היא לא חידשה לי הרבה כמו בפעמים הקודמות. נראה לי שאנחנו קרובות לסיום והיום היא ניסחה במדויק את מה שאוכל אותי שנים " את חסרת שביעות רצון מהאופן שאת מנהלת את חייך".

הסיבה שהתחלתי ללכת אליה מלכתחילה היתה בשביל למצוא בן זוג נורמלי. אבל זה התברר רק כתסמין לבעיה. חסרה לי מנה גדושה של הגשמה עצמית.

פעם רציתי להיות סופרת, תכננתי לגור שנה ביפן, כמעט נרשמתי לתחרות של אומנויות לחימה, התחלתי ללמוד כלכלה כדי להיות ברוקרית בוול סטריט, ועוד המון דברים שכולם רשומים בפנקס ואני לא עושה כלום בכיוון...(כן אני אובססיבית ) 

 אני טובה בעיקר בלהגדיר מטרות.

האירוניה הגדולה שבנקודת ההתחלה הייתי אופטימית ומלאת חלומות אבל עם כל שנה התאמתי את עצמי למערכת על ידי ויתור על עוד חלום "דבילי". ובגיל 25 נשארתי בלי חלומות. אני לא מאשימה את המערכת אני האשמה והבדיחה עלי. המטרה היחידה שלי כרגע היא לנסוע לחו"ל כדי להתחיל מחדש במקום שאף אחד לא מכיר אותי סוג של "להתחיל להניע את הגלגל" כדי שכוח האינרציה יכנס לפעולה.

אני לא מבינה איך זה קרה שהבן אדם הכי מלא בחלומות ומפוצץ באמביציות הפך לעלה תלוש שעף עם הרוח בעוד שפליסבו הלא מבריקה  בחבורה מגשימה את עצמה יופי. אולי זה רק הקינאה אבל בעיני היא לא מוכשרת בכלל ובכל זאת היא משקיענית לאללה ועומדת מאחורי המטרות שלה כך שלא רק שהיא נשואה באושר היא גם נוסעת לבריטניה חודש הבא לשלושה שבועות על חשבון חילופי הסטודנטים של שנקר.

מצחיק שהיה לה הרבה פחות להפסיד ממני והיא הגיעה ממקום לא טוב אבל עקפה אותי בסיבוב כמו גדולה. ובזאת אני מעניקה לעצמי את הפרס על השתנפנות על!

החלטתי שלמרות שנשארו לי רק עוד 4 חודשים עד לנסיעה ( אין יעד, אין כרטיס אבל יש דרכון וכמה גרושים) אני הולכת לערוך כמה שינויים מהותיים. 

נתחיל בבחור, זה תמיד מתחיל בבחור  .אז יש איזה בחור אחד שלמד איתי ומבלי להיכנס לפרטים אני רוצה אותו. פעם זה יכל לקרות אבל משתפנת העל כצפוי נבהלה והתחבאה במחילה שלה עד שהוא הלך. ונכון שמאד קשה להחזיר את הגלגל אחורה אבל הפעם אני הולכת עד הסוף ומרדימה את האגו לישון.

חוקים נועדו לשבירה לא? .

אז הנה חוק מספר אחד של משתפנת על :

לא לרדף אחרי בנים!!!! לעולם!!!!

היום שברתי אותו בשיחת טלפון .כצפוי הוא ניפנפנף אותי בזה שהוא עסוק עד לאמצע חודש הבא ואז.. אולי.. כן בטח...

ממשיכים בשבירה! יש למישהו תוכנית פעולה יותר  עדינה מלהופיע ערומה אצלו בדירה?