ארגמן.

מצאתי היום תוך כדי נבירה בדפים ישנים,

שני שירים שכתבתי עליה, בתקופה שעוד לא דיברנו. לקראת החגים...ספטמבר 2009.

חודש גורלי במיוחד.

""יש ימים טובים
ויש שפחות,
אישונים נפוחים,
שקשה לך לראות.
ויש רגעים יפים,
כשאני איתך,
מלטפת שיער שחור מתולתל,
בתוך מכונית מפח.
יש כמה דקות,
של דיסק עם שירים רומנטיים,
שצרבת לנסיעה
ודיסק עם מזרחית, לא מוכר
ולא ניתן לשמיעה.
הרגעים שאני הכי אוהבת,
הם הרגעים השקטים שלנו.
להביט בך - עוצמת עיניים,
ממלאת מחשבות יפות,
ושוב מתחיל הטיול..
ואנחנו חולמות..."

-

אולי זה יראה כמו בריחה,אבל החלטתי לנטוש את מעוני הדל,

לחצי שנה הקרובה.

גם כדי לעבוד ולחסוך לטיסה המיוחלת,

ובמיוחד כדי לשכוח מהבחורה שטימטמה אותי סופית.

שלילה, ושבוע שקט יעברו על כוחותינו.

אני אוהבת אותך.(!!)