נכון שלכולם יש עליות וירידות.
אבל.
זה מעצבן.
כשאני מסתכלת אחורה וחושבת על הבעיות המפגרות שהיו לי פעם אני מקנאה בילדה הקטנה שהייתי.
ועכשיו אני סתם TEENAGE DIRTBAG.
בדיוק כשאני מאבד עניין נזכרתי איך אמרת בוא ניסע והשארנו בלאגן כן...
אני מאחורה עם כובע מצחיה ואתה מתופף על ההגה תוך כדי הנסיעה כן...
הזמן עצר מאז לשבע עשרה שנים
אני לבד בחוץ מחשיך
ממש לפני שאני יורד מהפסים
הרגשתי שאנחנו מתקרבים
עם היד באוויר ציירתי את החוף
רוח ים שני אחים כותבים שמות בחול
מתחברים לגלים ולא רואים ת'סוף
עכשיו טוב עכשיו טוב...
בדיוק שאני מאבד תקווה
נזכרתי איך הגעת
וידעת להוציא אותי בזמן כן...
חצר בית ספר בהפסקה
אתה מחייך הגעת ישר מהצבא כן...
כבר נהיה מאוחר אחרי שבע ושלושים
אני לבד בחוץ מחשיך
ממש לפני שאני עף מהפסים
הרגשתי שאנחנו מתקרבים
עם היד באוויר ציירתי את החוף
רוח ים שני אחים כותבים שמות בחול
מתחברים לגלים ולא רואים ת'סוף
עכשיו טוב עכשיו טוב...
עם היד באוויר ציירתי את החוף
רוח ים שני אחים יושבים קרוב בחול
מתחברים לגלים ולא רואים את הסוף
עכשיו טוב עכשיו טוב...
בין שברי הימים הגעתי אל החוף
שם אתה אמיתי וכל השאר כבר לא
מתחברים לגלים
ולא רואים ת'סוף
עכשיו טוב עכשיו טוב...
תפסיקי כבר להציק לי. אם את חושבת שאני לא יודעת שזאת את אז את טועה. אני לא מפגרת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
