פריקה .

טוב אז , היי

אני אנונימית , עם פגם בדיבור .

אולי בהמשך אני אחליט לפרסם עוד פרטים על עצמי , בינתיים - חסוי ומסווג .

פה אני ארשום פריקות , שאני לא יכולה לומר לאנשים שקרובים אלי .

:)

לרועי שלי .. שוב ..

מחר יעברו שמונה חודשים - פאקינג שמונה חודשים לזה שאתה כבר לא כאן איתי ..

אתה קולט ? שמונה חודשים שאתה לא איתנו , צוחק איתנו , מדבר איתנו - הכל איתנו ..

אתה שם , לבד , למעלה ..

אני כל כך מתגעגעת .. זה בטח נשמע כבר ממש נדוש - אבל באמת שאין יום אחד שאני לא חושבת עליך ..

אתה בכלל קורא את המתכבים האלה ? אני מאמינה שכן ..

אני אומר שוב -

אני מתגעגעת אליך ואוהבת אותך !

אתה בכלל לא מבין כמה ..

כמה פעמים חשבתי על זה - שאם מה שקרה לא היה קורה , אולי היינו ביחד ?

כולם מסביבי חברים ומה שנותר לי זה זיכרון , רק זיכרון ..

עדין לא קלטתי שאתה לא פה .. זה נראה כאילו רק נסעת רחוק - מאוד רחוק ..

פשוט לא נקלט שאתה לא איתנו יותר ..

לנסוע לירושליים ולראות את אמא שלך בעיניים מלאות עצב מנסה להמשיך בשביל כולם , בשביל עצמה ..

וכמה כולם אהבו אותך , וכמה כולם אוהבים אותך ..

אתה יודע שאין לי תמונה אחת איתך ? כשניפגש אני רוצה תמונה !

אם לא אמרתי את זה במכתבים הקודמים -

אני סולחת על כל מה שקרה , וגם אני לא הייתי בסדר .. הייתי צריכה להקשיב לגירסה שלך ולדעת הכל ממך ..

אם היית פה איזה כיך היינו עושים ..

היית בא אלי הביתה , מכיר את ההורים , את האחרים , את החברים ..

ואני את כל המשפחה והחברים שלך כבר מכירה ..

והיה לנו כיף ביחד ..

והיינו מאוהבים עד מעל הראש ..

והיית ישן אצלי , ועושה צחוקים בלילה ומחבק אותי כל כך חזק עד שהייתי נמחצת ..

ולא הייתה דקה שעוברת מבלי שהיית אומר לי שאתה אוהב אותי ושאני בכלל לא יכולה להבין כמה ..

אם היית פה ..

בכל מקרה ..

תקופה עמוסה - נגמרו המתכונות ..

עכשיו יש חברים , שבוע נוער , טיול שנתי , טיסה לניו יורק,  מועדי ב' , בגרויות , קייטנה , והופעה ..

נעבור את זה

3>

זאת עם הפגם בדיבור .