[הוא כ"כ סקסי *-*]

אז חג שמממח אנשיים !

איך עבר הליל סדר ? אכלתם הרבה מצות ? שרתם חד גדיא ?

מקווה שנהניתם , זה הכי חשוב D:

אוקיי , אז הנה פרק 4 .

זה פרק שאני מממממממממש אוהבת .

אולי הכי אוהבת אפילו D:

בגלל זה , הוא מוקדש לאחת וליחידה ,

קרן פוינטטטטר !

שמלווה אותי ברגעיי הקשים , כשההורים נועלים ת'מקרר .

סתם .

אהבל קרן , הפרק הזה הוא בשביילללללך !!!

ואני אוהבת אותך המון , כמעט כמו שאני אוהבת ת'פרק D:

אז , מקווה שתאהבו ת'פרק כמוני .

 -לירי ג'ונס-

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

פרק4:

4:50 am –

זה קשה לישון שהמוח שלך טרוד בכל כך הרבה דברים .

הבעיות של כל האנשים נמצאות לי עד למעל הראש... ואני רגילה לזה , אבל עכשיו .. זה משהו מיוחד .

יש בי מין דחף כזה לעזור לו כמה שיותר מהר , אני לא יכולה לראות אותו סובל .

זה יותר מקשה לי .

מישהו , שמצוין בהרבה מאבני הדרך שלי , מהתיכון אני איתו ביחד ... אני לא יכולה לראות אותו ככה סובל בגלל אהבה נכזבת . בערך .

החלטתי במקום לבהות בטקסטורה המיוחדת של התקרה [לבן , לבן ועוד לבן] לשמוע מוזיקה ואת ההקלטה שלו ...

כי עדיין לא הבנתי בדיוק איך הוא זוכר את כל הפרטים האלה . הוא זוכר את זה כאילו זה קרה לפני שעה , או אתמול .

כאילו הוא מריץ את זה במוחו כל דקה ודקה , את כל השיחות שלהם , המבטים ... איך היא נראתה ומה הוא הרגיש .

אחרי שעות של מחשבות , נרדמתי .

והתעוררתי ב-10 לצלצול השעון המעורר שאיימי הקליטה לי ["בוקר טווווווווווווווווווווווב !! בוקר טוווווווווווווווווווווווב !! בוקר טווווווווווווווווווווווווווווב !!!"] .

פקחתי את עיניי למחצה ודידיתי את דרכי למטבח להכין לי קפה .

הייתי מחוקה , לא בפוקוס על כלום .

שופכת קפה על הרצפה ועל השיש , משפריצה מים חמים לכל עבר .

אבל התעלמתי , רציתי רק לשתות את הקפה ולהתעורר , אפילו שאחרי שהוא נגמר ... הייתי עדין חצי ישנה .

ישבתי עם עיניים סגורות , מכנסי פיג'מה של קופים וחולצה שיש עליה קוף גדול שאוכל בננות באזור החזה ,ומעליה חלוק בצבע צהוב בננה שקיבלתי ליומולדת 20 ורקום עליו בצבע חום בגדול 'מזל טוב , את זקנה !' וכן , זה ההומור החולני של אחותי הגדולה .

לפתע היה צלצול בדלת ,  דשדשתי את דרכי לדלת ופתחתי את הדלת באיטיות .

זה היה דני .

לא שמתי לב שכל השיער החום הכהה שלי מפוזר בצורה מוזרה , וגם לא שמתי לב שאני עדיין עם פיג'מה ושאני לובשת גרב אחת אדומה וגרב אחת כחולה .

פשוט אמרתי לו להיכנס , שירגיש בבית ושאני תכף באה .

רק שנכנסתי לחדר האמבטיה לצחצח שיניים , הבנתי איך אני נראית .

מזעזע .

כל האיפור השחור שהיה לי אתמול , נמרח לי על כל העיניים והפך את הצבע הירוק שלהן לאפור מבחיל . לבשתי את מכנסי הפיג'מה שלי הפוך מרוב עייפות והכי גרוע , אני בלי חזייה .

רצתי לחדר בהיסטריה לקחתי את הבגדים הראשונים שראיתי בארון והתלבשתי בשירותים .

תוך כדי הריצה שלי ראיתי את דני בזווית העין מנסה לא להתפוצץ מצחוק מהמראה ומהסיטואציה המביכה שהייתי בה .

תוך 5 דקות , הספקתי להתלבש , להסתרק ולאסוף את השיער בזנב סוס מרושל ואפילו לנקות את האיפור .

נכנסתי לחדר שבו אני ודני ישבנו וראיתי את דני מתבונן בגביעים שהיו על המדף הגבוה .

'במה זכית ?' הוא שאל תוך כדי התבוננות מעמיקה .

'התעמלות אומנותית' אמרתי כלאחר יד וחיפשתי את כל המסמכים ששמרתי מהפגישה הקודמת .

'מגניב ... ' הוא אמר והתיישב מחויך . הוא היה נראה הרבה יותר טוב מהפגישה הקודמת . כאילו קרה משהו שנורא עודד אותו , שגרם לו להרגשה ממש טובה .

'טוב , אז על מה היום אתה רוצה לדבר ?' שאלתי תוך כדי שאני מרכיבה את משקפיי ומפעילה את הטייפ .

'לא יודע ... ' הוא אמר והתחיל לנוע בחוסר נוחות ... ולהקפיץ את רגלו השמאלית במתיחות .

הוא התחיל למלמל דברים מוזרים , ואני באותו הזמן לקחתי את הטייפ ושמתי בתיק ואת כל הדפים החזרתי למגירה .

הוא התחיל לספר משהו ואז נעצר , התחיל לספר משהו אחר ונעצר שוב , חוזר לדבר הראשון שסיפר ... ואז , שראה שאני כבר לא יושבת מולו , חיפש אותי בעיניו ומצא אותי מחפשת את המפתחות בכיסים של המעילים שהיו תלויים עם הקולב .

'איפה המפתחות המזורגגים האלה?' סיננתי וצווחתי מאושר אחרי שנייה שמצאתי אותם במעיל שרוב שכח אצלי .

הבית שלי היה בערך ה- Lost & Found של רוב ואיימי . את כל הדברים שלהם הם היו משאירים פה , ואח"כ צועקים עליי שאני לובשת את הבגדים שלהם .

דני המשיך להסתכל עליי במבט לא מבין , מחכה שאני אסביר לו לאן הולכים וזה מה שעשיתי.

'בוא , יוצאים לטיול ...' אמרתי , כמו שאומרים לכלב והוא במענה נבח ופתח את הדלת של הבית .

'איזה כלב חכם , יודע לפתוח דלתות' גיחכתי וכך גם הוא .

'אז ... למה בעצם החלטת שהולכים ? את רוצה לדחות את הפגישה לפעם אחרת ?' הוא אמר בהיסוס

'לא , הפגישה היא עכשיו ... אז , דבר' אמרתי וחייכתי אליו חיוך רחב .

'על מה לספר לך ?'

'מה שעברתם ביחד .. דברים מיוחדים שאתה זוכר' אמרתי באודינו הולכים באיטיות על המדרכה. נתתי לו להוביל , שילך לאן שרגליו ייקחו אותו .

'מה שאני זוכר מאד בבירור זה את היום שהיא עברה לגור אצלי .' הוא החל מספר .

'לילה לפני זה , היא ישנה אצלי כמו בכל יום , זה היה מנהג קבוע שלנו , היינו מבלים כל היום והיא הייתה ישנה אצלי . זה הגיע למצב שלא יכולתי לישון בלעדיה .

בלי שהיא מניחה את ראשה על החזה שלי , בלי לשמוע את הנשימות שלה ... להריח את הריח שלה , הריח המתוק שהיה לה , בלי ללטף לה את השיער עד שהיא נרדמת ולאחר מכן גם אני .

פעמים שהיא הייתה צריכה לשמור על אחותה הקטנה , היינו ישנים אצלה .

אבל אצלה זה לא היה שינה , זה היה לילה לבן של .. את יודעת ...'

הוא אמר וכמובן שישר הבנתי למה הוא מתכוון . בתור מישהי שמכירה אותו כבר שנתיים ומעלה , מכירה טוב מאד , ידעתי שהוא חרמן . מאד חרמן . הכי חרמן שאי פעם תפגשו . הכל אצלו גס , אפילו מערוך . לכו תבינו .

חייכתי אליו חיוך קלוש והוא המשיך לספר .

'אפילו שכמובן היה הכי מהנה לישון אצלה , אהבתי שאנחנו אצלי ... שהריח שלה מרחף בכל הבית , שאי אפשר להיפטר מהריח שלה .

שהיא הייתה מתקלחת אצלי וכל פעם הייתי נכנס לה "בטעות" באמצע , שהיא הייתה משפריצה עליי מים והייתי יוצא במהירות .

שהיא הייתה סתם במקלחת הרבה זמן , ובאותו זמן הייתי מכין לנו ארוחה רומנטית .

אהבתי שהיא הייתה מתנגבת במגבת שלי , לובשת את החולצות שלי , הבוקסרים שלי . הייתה לה חולצה קבועה , חולצת פלנל ארוכה בצבע אפור של Hurley והיה בוקסר קבוע שהיא הייתה לוקחת לי , של בובספוג . זה היה בוקסר שטום קנה לי ליומולדת .

אהבתי לראות אותה יוצאת מהמקלחת עם הבגדים שלי ושהשיער שלה רטוב , מחבק אותה אליי ומריח את הריח הטוב שלו . לא רוצה להתנתק מהחיבוק שלה .

הרבה פעמים , היא הייתה באה אליי הביתה בזמן שאני בחזרות עם הבנים , ובגלל שהיה לה את המפתח היא הייתה נכנסת , מסדרת קצת , זורקת שאריות פיצה מלפני הרבה זמן ועושה מה שנשים עושות . לא כמוך שהבית שלך מבולגן ממש ... אבל נעזוב את זה כרגע' 

הוא אמר וחייכתי אליו ונתתי לו להמשיך .

'אז תמיד הייתי חוזר מהחזרה אליה , כ"כ אהבתי לבוא הביתה אחרי כתיבה מתישה , ולראות אותה . כל שיר שכתבתי באותה תקופה , היה עליה .

הוא היה יכול להיות על הריבים שלנו , הוא היה יכול להיות על כמה שאני אוהב אותה ... וכמה שאני לא יפסיק לאהוב אותה בחיים .

הייתי רואה אותה ומתמלא באושר . כל נשיקה שלנו , לא רציתי שתיגמר לעולם . כל חיבוק , רציתי שיישאר לנצח . שלא נתנתק אחד מהשני לעולמים . שנהפוך למין יצור כזה , מחובר .

כל פעם שהיא נישקה אותי , רק העמקתי את הנשיקה , להרגיש אותה כמה שיותר קרוב אליי .

אהבתי שהיינו רק יושבים ורואים טלוויזיה , בחורף הקר בלונדון , היינו מתכסים בשמיכה שהיא הביאה איתה פעם אחת . היא הייתה מניחה עליי את ראשה והייתי מחבק אותה , עוטף אותה עם ידיי .

הרבה פעמים היינו פשוט שוכבים ככה , בלי לדבר .

הייתי מחבק אותה , חושב על כמה אני מאושר , והיא הייתה אוחזת בידי ... משחקת באצבעותיי כמו ילדה קטנה וסקרנית .'

~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~ ~

 McFly- You Should Know By Now

קרן פה - לירי תודה !! אני ♥ אותך !

וכנ"ל לגבייך