חחחחח . אני כזאת מטומטמת . בחיי . חשבתי שאני אוכל להמשיך ...
עוד בולמוס , ועוד אחד .
ואני מבטיחה לעצמי שזהו , אני מפסיקה ברגע זה ...
היו לי ימים יפים יותר . כן, בהחלט .
אין לי כוח לכתוב , באמת שלא .
אבל לא רוצה לאכזב , לא רוצה לאכזב את עצמי בעיקר.
בתקופות היותר "יפות" שלי שהייתי חזקה ורזה הבלוג הזה חיזק אותי ועזר לי .
אז אני רוצה לחזור .
ואני עוברת תקופה באמת לא פשוטה . אני איבדתי אדם מאוד יקר לליבי , וזו הפעם הראשונה שאני באמת מתמודדת מול דבר כזה.
לאבד בן אדם שאוהבים . אבל באמת לאבד . לדעת שיותר אין את הבן אדם הזה .
בקיצור , אולי גם זה מה שמשחק תפקיד לא קטן בדחיפה לאנה .
אני חוזרת , כן , חוזרת.
אני רוצה לחזור .
הפעם אני לא אעשה טעויות . (כן , בטח)
אני רוצה להצליח , ואם אני רוצה אני אצליח .
אני רק מקווה שמה שקרה היום למשל , לא יחזור לעולם .
היום היה לי בולמוס אחד הנוראיים ... זה מכאיב לי לראות את עצמי אוכלת .. להרגיש את עצמי בולעת את הרעל הזה ...
אנשים יגידו שאני מטומטמת או סתם פסיכופטית משוגעת , אבל אני יודעת דבר אחד , אם אני אהיה רזה , אני אהיה מ-א-ו-ש-ר-ת ( או שלא ממש ....)
למרות שאני כבר יודעת שזו הפרעה , שזה לא משהו שיועיל לי .
כבר שנה וקצת שיש לי ה"א .... וזה ממשיך ...
זו התמכרות , התמכרות לרעל .
התמכרות לאוכל.
לרוע.
לדיכאון.
לעצב.
לפעמים נראה לי שאני הורגת את עצמי , שאני עצמי אוהבת את עצם הדיכאון , את הדמעות .
וול , נראה לי שאני כבר מתחילה להתחרפן ולומר שטויות .... שעות כאלה לא עושות לי טוב .
אז בהצלחה לי , בהצלחה . . . . .
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
miss. Ana