נמאס לי, נמאס לי מהרגשות של התסכול...נמאס לי להרגיש ככה
נמאס לי להיפגע ...נמאס לי שאף פעם אני לא זו שקובעת מתי יסתיים הקשר
אני כבר רואה את סופו
נמאס לי...זה לא נגמר אם חשבתם כבר כך.
אבל אני רואה את הסוף.
הרי הוא התנשק עם מישהי צרפתית..לטענתו " היא הדביקה לו צרפתית".
והוא "לתמימותו " "היא הדביקה"..כה כה, זה לא משנה לי..
אני מעריכה את זה שהוא אמר לי בטלפון שזה קרה , כמה שעות אחרי.
אבל הצביטה המוכרת הזאת- של הפגיעה בלב.
הוא התלבט איתי בטלפון מה להגיד לה, וחזר על המשפט שהוא מעדיף אותי.
מה שבאמת הרגיז אותי כשאמרתי לו "תעשה מה שטוב לך" , הוא אמר:
"מה שטוב לי זה להיות עם שתיכן". תמות בסדר?
ככה זה ייגמר..אני אגמור איתו בקרוב מאוד, בינתים אני אשאיר על אש קטנה מישהו אחר.
כדי לא להיות לבד, נכון שזה מוציא אותי כלבה, נכון שגם אני התנשקתי עם ידיד ועוד מרצון.
אבל, בינתיים אני זו שנפגעת...תמיד אני.
פעם אחת בחיים שמישהו אחר יפגע ממני, שירגיש את כל הכאב הזה שעולה למעלה.
זה כבר לא משנה מה הוא יגיד, זה לא משנה מה יקרה.
הכל כבר קרה, נאמרו הדברים.
וטוב כבר לא יצא מזה. אז נסיים את זה פה .
לפעמים כאב זה טוב, זה עוזר להתבגר.
בהצלחה, יכאב לך כמו שלא כאב לך מעולם, או לפחות כמעט כמו שלי כאב.
goodby my lover
בבלוג זה
בכל הבלוגים
