אור כחול מהמקלדת, לבן מהמסך. מכשיר ביד השניה כי הראשונה מקלידה.
לרגע אפסיק להקליד בכדי להכין ראש...
היד חוזרת לכתוב...
מסביב הרבה רעש. הרבה בלאגן.
דברים קורים מרגישים את החיים לטוב ולרע.
שישאר ככה.
רק שלא ימות שוב. שהכל ידום.
לא אתן להכל לחדול שוב, לא הפעם.
מפסיק לרגע לכתוב בשביל להעיף אחד...
מלא בררה, טעם של בנזין... בעעעעעעע. איפה המים?!
הכל בסדר עכשיו.
היה יום נחמד... לגמרי.
עוד מעט נמשיך עם השטויות של הלילה.
בתקווה לישון לפחות שעתיים וחצי לפני שאקום לעבודה.
יום ראשון, צריך לעשות רושם טוב.
מחר יום עמוס בכלל. עם חזרה סגורה ובליינד דייט שנדחה מהיום למחר בלילה לבערך השעה הזאת.
רבתי עם אקסית שהיינו נפגשים להתייחדויות של אחד על אחת ולפעמים אחת על אחד. ולרוב צמוד לקיר...
היא עלתה לי על עצב. פגעה בדיוק בתדר. פירססתי לבית שלה והיא לא רצתה לצאת. צעקתי עליה שתצא.
וכשהיא סירבה פתחתי את הדלת והיא טרקה חזרה.
במבט חודרני ללא מילים הבהרתי לה איך זה הולך להיות.
היא פתחה את הדלת בחזרה ויצאה.
הזונה טרקה חזק את סוזאנה.
שרמוטה.
עדיף בלעדיה, סתם זיון מעצבן. אחלה מציצה אבל... נו טוב.
סעמק אני יכול להיות חרא כשאני מסטול.
רמת הסלחנות שלי כלפיי אנשם יורדת.
למרות שבמקרים מסויימים היא עולה.
פשוט שיש אנשים שהם קרובים אליי יותר. וקל להתפרץ עליהם מהרבה סיבות.
כי הם כבר אמורים לדעת מה לעשות ומה לא לעשות.
כי הם תמיד יחזרו.
כי בהם פשוט הכי קל לפגוע.
אבל זה לא המקרה.
פשוט שכבר לא יכלתי לסבול את השטויות המפגרות שלה.
אינפנטילית בתחפושת של אינטיליגנטית.
התלבלבו לה האותיות.
אבל אצלי סבבה.
כיף לי.
וואלה...
רגע מפסיק לכתוב בשביל עוד אחד...
כותב תוך כדי עישון...
המאורר משגע אותי...
באמת נראה לי זה טבול בבנזין.
אנרגיה חלופית. רכבים המונעים ע"י חשיש. זה לא מזהם את הסביבה ולכולם סבבה כל הזמן.
אין עצבים בפקקים. אף אחד לא ממהר לשום מקום. אין אלימות על הכביש.
חלום...
אני אשאר עם חלומותיי ואתרגן לצאת.
פאקינג ערב מופלא לכל מי שביקר במחברת הערב... =]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
