מואר על ידי הירח הקר של הלילה,

אני מתחבא בצללים,

מוגן על ידי העיר.

חושב שלא נישאר אף אחד מאמין,

בין ההמון שעובר ומגיע בסרט השחור לבן

שנקרא חיים,

אני משתחווה לליבי.

אני מנסה להגשים את דברייך,

פרח בודד המיתפרק בידיי.

אפילו ביפנים אני לא מפחד

אפילו אם אני מפסיד,

אני ממשיך ללכת קדימה.

רק עם הדממה,

מרגיש את ליבי,

חייתי עד עכשיו

ללא כול רגש תשוקה.

אף פעם לא הבנתי,

את המשמעות של להטיל ספק

מרגיש מוצדק,

בעיר המעוותת,

בכול הפעממים אני הייתי ממשיך הלאה,אבל..

אני מנסה להגשים את דברייך,

פרח בודד המיתפרק בידיי.

אפילו אם אני דורש

אני לא מפחד מהפסד,