אני לא מכחישה. אין מה להכחיש.
אם אני מצטערת? כן, אני מצטערת.
העניין הוא כזה:
אני לא באה בהאשמות, לא בטרוניות ולא בקיטורים, אני חייבת אבל להגיד לך שלאחרונה הפכת להיות אדם שלא מרוצה משום דבר. זה לגיטימי, על כולם עוברות תקופות, גם לי היו תקופות כאלה.
אבל הנקודה העיקרית פה היא שאני נגררת אחרייך לנקודות השפל הרגשיות האלה. אני זוכרת ולא שוכחת אף פעם שגם בתקופות הכי קשות שלי לא נטשת לשניה והיית שם וסבלת איתי ואפילו בשבילי. לא הסכמת להרים ידיים ולברוח כמוני. ועם כל האגואיסטיות שיש בי אני אגיד שאני לא מסוגלת לסבול את זה. לא מסוגלת לסבול את העובדה שהיחסים פה לא הדדיים ושאני לא מסוגלת להעניק כמו שאת מסוגלת. לא מסוגלת לסבול שברגעים שאני מאושרת וטוב לי אני רואה אותך כשרע לך ולי אין שום דרך לעזור. לא סובלת את העובדה שהכל בחיים הולך לי קל פתאום, שאין לי בעיות רציניות על הראש, ועל החברה הכי טובה שלי עוברת תקופה כל כך קשה שזה הגיע למצב שגם מדברים טובים קשה לה להיות מאושרת. ובתור אדם אגואיסטי שכזה אני אגיד שהפיתרון שלי הוא להתרחק. אגואיסטי, נכון? כן, ללא ספק. להתרחק ולהדחיק. לשכוח מהעובדה שרע לאנשים. לשכוח מהעובדה שאני רוצה בכל דרך אפשרית לעזור ולא מסוגלת, לשכוח מהעובדה שזה פוגע באחרים, לשכנע את עצמי שלא אכפת לי ולשנוא את עצמי אחר כך. זה לא משנה, הרי בכל דרך אני אשנא את עצמי בסוף. אם אני אנסה לעזור ולא אצליח או אם אני אתרחק ואפגע יותר. אז כילדה אנוכית שלא אכפת לה מאחרים אני אגיד שהדרך הפשוטה יותר מהשתיים היא ההתרחקות.
וכמה ששינאה עצמית יכולה לאכול מבפנים. לפרק את הצורה, את הנפש ואת טיפות האנושיות והאכפתיות האחרונות שנשארו. היא תעכל את הלב, תלעס את השכל ולא תיתן מנוח. אז הפתרון לבעיה המטרידה הזו, היא להדחיק. וכשמדחיקים את הזכרונות, האהבה ההדדית שידענו, האכפתיות ואפילו התלותיות, פתאום משהוא חסר. משהוא שהיה כל כך יקר עד לפני זמן כל כך קצר. ואז מתחילים להתגעגע. להתגעגע לתחושת השלמות, לתחושה הכל כך נפלאה שיש מישהוא שם, אבל שכחתי את התחושה הזו בנסיון להגן על עצמי על ידי אנוכיות והכחשה. וזה מה שיצא ממני: אדם אנוכי שנראה כאילו לא אכפת לו כלום וכל מה שמשנה לו היא טובתו האישית. אדם שחברים אמיתיים כבר אין לו, ובמקום זה הוא סובל ואוכל את עצמו יותר מאי פעם, אדם שהוא אני.

התגובה הזו גרמה לי להוציא הכל החוצה ולהיזכר.
אם היית יודעת כמה אני שונאת את עצמי לאחרונה.