אז נכון שהיא הייתה לפני כמעט שבוע, אבל מי סופר?
הייה ממש מגניב.
בערך שבוע לפני יום ההולדת שלי עוד ניסיתי לחשוב על רעיון למסיבה מגניזה. שלושה ימים לפני עוד לא הייה לי כיוון אפילו...
עד שהגיעה אחותי המושיעה, ואמרה לי: "למה שלא תערכי מסיבת תה?"
אז במחשבה ראשונה זה נשמע לי הרעיון הכי מטמטם בעולם. במחשבה שניה, דווקא יכול להיות מגניב!
אז התקשרתי לכל הבנות [כי מסיבת תה לא מתאימה לבנים..] והודעתי להן להגיע בשמלות. ורק בשמלות! אם מישהי תגיע בלי שמלה היא לא תכנס למסיבה! אבל גם חצאית זה בסדר...
אחר כך ארגנתי את הגינה עם מחצלות, כריות ושנטי, אירגנתי מוזיקה נחמדה, הצבתי שולחן ענקי בחוץ, שיתפתי את אמא ואת אחותי הגדולה ברעיונות שלי, ואז כמעט הכל הייה מוכן.
אמא ואחותי הגדולה [שחר] יצאו לקניות וקנו לי לכבוד המסיבה את הדברים הכי מגניבים שהן מצאו! הן קנו סט צלחות מקושט ממש יפה, וזה אפילו הייה חד פעמי! ויחד עם הצלחות הגיעו גם כוסות מיוחדות, והן קנו רקיקים [קרקרים, בשפתנו], ומטבל [גבינה לטבול בה את הקרקרים], ומלא סוגי עוגיות, וכמובן מצרכים לעוגת שוקולד קצפת, ומלא סוגי גבינות, ונקניקים מכל הסוגים, וכל מיני סוגי ירקות, ועוד דברים מגניבים.
עכשיו נשאר להכין את ההפעלות. החלטתי לחזור לילדות הרחוקה יותר ולארגן משחקי חברה מטומטמים, ומהנים היותר.
אז עשיתי חבילה עוברת, עם המשימות הכי טובות בעולם והמתנה הכי מטומטמת בעולם, אבל צחקנו בלי סוף!
אז אחרי ששיחקנו חבילה עוברת [רימון נצחה], העברתי את כולן לשולחן שאמא ושחר אירגנו בנתיים והכינו עליו פרוסות דקות של באגט, את כל הגבינות והנקניקים והירקות החתוכים, והיינו צריכות להכין את הכריכונים בעצמנו. הייה מגניב, כי הן הכינו שילובים של ממרח פסטו, נקניק עם גבינה צהובה, ביצה קשה ומלפפון, והכל על פרוסת באגט מסכנה...
אחר כך חזרנו לשחק עוד איזה משחק ישן ומהנה, ואמא ושחר בינתיים העבירו את הכריכונים שהכנו לכלים יפים, הגישו את 'הרקיקים והמטבל', קראו לנו והתישבנו לאכול. נכון אתם שואלים את עצמכם "איפה התה, לעזאזל?!" ? אז חכו בסבלנות ותגלו.
אחרי ארוחת כריכונים ממלאת ביותר, חזרנו לשחק. בנתיים אמא ושחר ארגנו את השולחן מחדש, הגישו את העוגה, את כוסות התה, הסוכרון [הכלי לסוכר], התיונים, הנענע וכל מה שמתלווה, ואז אני והבנות התישבנו לשולחן. הן שרו לי 'היום יום הולדת'!!
אכלנו מהעוגה הנהדרת שאמא שלי אפתה במו ידיה, שתינו מהתה המתוק להקיא, כי חלק פשוט לא ידעו כמה סוכר לשים בכוסות הקטנות, ונהנינו ממש מכל רגע!
לבסוף הן התחילו להתפזר. הן רצו להרים אותי על כיסא, כמיטב המסורת, אבל התנגדתי בתוקף.. [איזו שפה מגניבה יש לנו!]
אז אחרי שליוויתי כמה מהבנות אל הדלת, חברה אחת תפסה אותי בדרך חזרה ועצמה לי את העיניים, הובילה אותי חזרה לגינה, הושיבה אותי על כיסא ואז כולן הרימו אותי, בעוד אני צורחת מהפחד שעוד שניה הידיים שלהן ישברו תחת הכובד שלי ואני אפול...
בסך הכל הייה ערב כל כך מגניב, ונהניתי מאוד.
הבנות מסרו לי שהייה השנה הרבה יותר כיף משנה שעברה!
אז.... יום הולדת 14 שמח לי!
♥♥♥