inspiration.

נטשתי.

לא רק את הבלוג.

גם את הדרך חיים שניסיתי לסגל לעצמי..

אני כל כך מאוכזבת מעצמי, באמת..

אני מסוגלת להרבה יותר..

אני חייבת להצליח, יש לי כל כך הרבה מה להפסיד אם אני לא אהיה רזה...

חזרתי ל64.5

אני לא מאמינה, זה כזה מספר ענקי..

אני מתה להיות 58, סעמק.

דיי עם השטויות. דיי עם השוקולד. עם הגלידה. עם הלחם. עם הגבינה. עם המיונז במיוחד.

ודיי עם כל התירוצים.

אני אעשה ספורט לפחות 5 פעמים בשבוע..

יש לי 4 ימים שאני יכולה ללכת בהם להתאמן במסגרת, כל פעם שעתיים, אירובי ועיצוב..

ועוד יומיים של ריצה לבד בחוץ...

אני חייבת להצליח.

אני מרגישה שיש לי כל כך הרבה דברים לעשות.

מה שעוצר אותי זה השומנים שלי.

לא בידיוק, החוסר ביטחון העצמי שלי בגלל איך שאני נראית.

אני רוצה להרגיש קלילה, להרגיש נוח עם עצמי ליד אנשים, אני חייבת.

אני אצליח.

כל פעם אני כותבת ואומרת שזאת הפעם האחרונה שאני במצב הזה.

אבל זה נמשך כבר הרבה מידי זמן, בסביבות ה3 שנים אני תקועה בלי לרדת כמו שצריך.

אני לא יודעת מה ישתנה הפעם.

אני פשוט מקווה שישתנה.

לדעתי הגישה כולה צריכה להשתנות.

לא לחשוב "אני כל כך דבה, תיראי כמה את אוכלת"..

אלא לחשוב "עכשיו את תיהיה רזה, רזות לא אוכלות כמו בהמות, תתנהגי כמו ליידי"..

"אל תאכלי כמו חזירה, תאכלי קצת, אל תפריזי, זה לא ניראה טוב"...

התוצאה תבוא ביחד עם זה..אני כל כך רוצה..באמת..זה הדבר שאני הכי רוצה..

ד"א..אני כניראה מתחילה לעשות לייזר...

מה שנותן לי עוד פוש לרדת במשקל, אולי סוףסוף אני אוכל ללכת לים, ללכת עם מכנסיים קצרים, אפילו עם שלושה רבעים..

למרות שאני לא ממש מתה לעשות לייזר עם הגוף השמן שלי, מסכנה המטפלת, אוף, לא יודעת..

אני חייבת להוריד, חייבת!

אולי הדרך שאני הולכת בה לא טובה, לא עוזרת לי, אולי יש דרכים אחרות להוריד במשקל..

לו דווקא בצורה מהירה בלי לאכול כלום כי זה יחזור אחרי כמה זמן, אבל גם לא ירידה איטית של חצי קילו בחודש.

אני רוצה לרדת איזה 1-2 קילו בשבוע, אולי למישהי יש שיטות, דרכים, רעיונות חדשים בשבילי..

אני אנסה הכל, אני חייבת להוריד.