לא יודעת מה קורה לי.. אבל לכל מקום שאני הולכת שואלים אותי "מה קרה, למה את עצובה?"
זה קורה כל הזמן, בכל מקום..
אם באמצע השיעור, אם בשיחה במסנג'ר, ואפילו באמצע מסיבה.
ודי! זה כבר מעצבן..
מה עצובה.. כי אני לא שרה, קופצת וצורחת?
אני לא עצובה, ולא מבואסת, ולא מדוכאת.. טוב?!
תמיד כשאני שואלת: "למה אתה חושב שאני עצובה?"
אומרים לי "כי את לא כמו בד"כ."
אז כנראה השתנתי או משהו.. אני לא יודעת..
ותודה על הדאגה והכל.. אבל זה כבר ממשששש מתחיל לעצבן.
סוף-סוף, סוף שבוע (חחח כמה פעמים סוף)
כנראה שאני אשן אצל אחותי היום. בקיבוץ.
בטח נלך לרכב על סוסים, או לשחות בבריכה.. אז בטח יהיה כייף.
נמנמ, הימים האחרונים באמת כייפים לי..
אבל לא יודעת, אני מרגישה כאילו משהו חסר..
מן ריקנות כזאת.. מוזר..
טוב, עפתי לי.
שיהיה שבת שלום..
והמשך יום מקסים (:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
