החיילת שתכתוב את פקודת השחרור שלך נמצאת כרגע בטיול שנתי בי"א.

נחשו על מי כתבתי את זה..  XP

סלילי ברזל שחור עוטפים את כ-23 הצמידים השחורים דקים, עטופי הגומי השחור , המוגנים במקומם ע"י סלילי מתכת אחרת, שכסכינים של לוחם, מטילים אימה על התלמידים.

הכיתה גועשת, ואז נעצרת בדממה.

היא נכנסה. מטרתה נשארת בגדר מסתורין.

בגדים שחורים עוטפים את גופה, ומשקפיים שחורות אוטמות את עיני הנץ שלה. חגורה עונדת היא סביב בטנה, בעובי שתי ידיה מכווצות יחדיו. במרכזה, מעגל ברזל כסוף, מאין מכשיר עינויים מימי הביניים שכזה, או שמה מכשיר שבו משתמשת היא לשרת את מה שהיא מגדירה כאלוהים שלה.  כאשר כותבת היא על הלוח, עוצמת הרעש מהצמידים עולה על זו של רכבת הנוסעת להוביל אסירים לכלא, או שמה למקום אחר?

הכיתה בדממה, עוד משוואה נחרטה על הלוח, וכעת

עומדות עיני הנץ שלה על כל תלמיד בכיתה. מחכה, מי יראה סימני פחד קודם - אותו תשלוף מבין ים התלמידים.

התלמיד בוהה בה בפחד, והיא קוראת לו לגשת ללוח.

האימה מחלחלת בו, והוא ניגש ומנסה לפתור את המשוואה.

בעוד בשבילו הזמן עומד מלכת, היא מסתכלת עליו ובוהה בעוצמה.

בסוף, כאשר הוא מוותר, אומרת היא לו לצאת מהכיתה,וללכת למתקן העינויים של ביה"ס, ומשם, להביא מכתב שעבר הוא את תהליך החינוך מחדש הראוי לו, שכן לא הקשיב לנבואותיה ההזויות, ולכן לא ראוי לשרת את אלוהיה.

פתאום, נשמע קול רועש. היה זה הצלצול.

אם מעשה אלוהים היה זה, אינני יודע, אך כל תלמידי הכיתה נשפו לרווחה.

מה שאני כן יודע, זה שהסיפור הזה יחזור על עצמו שנית בעוד יומיים. כאשר נשמע את קול הצלצולים מסלילי הברזל שעל ידיה מתקרבים לעברנו בשאגה. בינתיים, נתכנן את מהלכינו בחוכמה, ונקווה, כל אחד מאיתנו, שלא יהיה "הנשלף".