החיילת שתכתוב את פקודת השחרור שלך נמצאת כרגע בטיול שנתי בי"א.

בובה על חוטים, צועדת ובוכה-

דמעות בלתי נראות שזולגות על לחיה.

הבובה שותקת, לא מדברת

ממשיכה בחיים, רק קצת אחרת.

מה רע בליבה? לא מספרת לאיש

ממשיכה לבכות, בלי שמישהו ירגיש.

מעמיסה על גבה אבן, והיא נהיית ממש כבדה

מעמיסה בסתר אבנים, עד שחוט אחד נקרע.

וכך ממשיכה לצעוד עם שלושה חוטים בלבד

שאמורים לתפוס אותה, ולהחזיקה לעד.

אך הבובה ממשיכה לבכות,

בכי מר ונסתר

ומחייכת חיוך שנראה מאושר.

עם שלושה חוטים הולכת הבובה,

ועוד אבן מעמיסה על ליבה.

החוטים נמתחים, הם על סף קריעה

ועוד חוט אחד יצא מן השורה.

קשה לבובה, לצעוד עם שני חוטים

היא נופלת, מחליקה, חושבת שאלו לא חיים..

ולבסוף הגיעה ההחלטה

לגזור את החוטים היא רוצה.

להפסיק את הכאב הנורא

ולמות.

מוראל אשבל.

יהי זכרו ברוך.