החיילת שתכתוב את פקודת השחרור שלך נמצאת כרגע בטיול שנתי בי"א.

זהירות! פוסט חפירות מלא התפלספויות לפניך.

בעקבות דיון שהועלה באתר "בונה" יצא לי לחשוב על אלוהים..

אני חיה בבית מאמין, שומרי מצוות. בחיים לא אכלנו חמץ, מעולם לא צפינו בטלוויזיה ביום כיפור ואנחנו מדליקים נרות בשבת.

אבל עכשיו, פתאום, אני כמעט בטוחה שזו המצאה. כמו שמישהי אמרה- "בטח מישהו היה מסטול ושמע שהעץ מדבר איתו."

או כמו שמישהו אחר אמר "בטח איזה אחד ברח מבית משוגעים ואמר שהוא 'נביא', ובגלל חוסר ההשכלה אנשים הלכו אחריו. וככה הכל התחיל."

אני לא יודעת אם אלוהים קיים או לא קיים,

אבל אני חושבת שתמיד טוב שיש במה להאמין, זה נותן מן תקווה כזאת.

בין אם זה בדבר פעוט כמו במשחק שש-בש שאני אומרת לעצמי "וואי אלוהים בבקשה שייצא לי דאבל 6!!"

ובין אם זה עניין של חיים או מוות.

אבל זה הכל. תקווה. לא יותר מזה.

יש המון אנשים שמאמינים באלוהים, אבל זה אומר שזה באמת נכון? שהוא באמת קיים? אם אני אתחיל להאמין "בתורת היוֹגורט" וכמה אנשים יצטרפו אליי, זה אומר שבאמת יש כזה דבר?

זה שמאמינים באלוהים, זה אומר שבאמת יש מישהו שברא את החושך והאור, את הטוב והרע? את הכוכבים, השמיים והארץ?

הריי יש תאוריות שלמות שמבוססות על מדע שטוענות שהעולם נברא ע"י המפץ הגדול!

ושוב, אני חוזרת ומדגישה- מדע! ולא ספר!!

אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל התנ"ך.. הוא בסך-הכל ספר שמישהו קם בבוקר וכתב. ספר מלא בניסים ונפלאות, אגדות וסיפורים.

זה בן-אדם שכתב את המשפט הידוע "בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ"!

אדם!

איך הוא ידע שזה אכן נכון??

בתנ"ך אף-פעם לא האמנתי. יש שם יותר מדי קסמים... (וכולנו יודעים טוב מאוד שקסמים לא קיימים).

בתור אחת שלומדת מקצועות מדעיים קצת קשה לי להאמין בדברים לא מוכחים. והמפץ הגדול זו תאוריה שיותר מושכת את ההיגיון שלי.

הרי כל העולם בנוי מאנרגיה שאף-פעם לא נגמרת, וכל בעל-חיים עובר אבולוציה יום-יומית... אנחנו עשויים מפרוטונים וניוטרונים, מאטומים ויסודות. יש שינויים גנטיים בכל לידה שגורמים לשינויים בהתנהגות ובמראה החיצוני. גם בעולם עצמו יש את השינויים האלה, בדיוק כמו בבע"ח, ובגלל זה תאוריית המפץ הגדול כ"כ הגיונית לדעתי.

תאוריית המפץ היא שהיקום התחיל בנקודה בודדת שבמילים פשוטות- התפוצצה. וכך היקום בעצם התפתח למה שהוא עכשיו. והוא ממשיך להתפשט. ואני בטוחה שאם היינו יכולים להגיע לקצה היקום, מצד אחד היינו רואים כוכבים, ומצד שני היינו רואים רִיק כזה. ואם היינו יכולים להגיע לאותו מקום בדיוק, אחרי זמן מסויים, היינו רואים בצד אחד כוכבים, ובצד השני.. עוד כוכבים.

ואני בטוחה גם שאם אוכל לעבור בזמן ולהגיע לשנת 999,999,999 הייתי מגלה שיש זן חדש שהתפתח מבני האדם, המשך תהליך האבולוציה.

אני לא אומרת שלא  יהיו בני אדם, זה כמו שעדיין יש קופים, אבל זן חדש- יהיה.

בהודו נולדה מוטציה. קצת קשה לי להגיד את זה על ילדה קטנה, אבל זו ילדה בעלת ארבע ידיים וארבע רגליים שמאובחנת כמוטציה.

 (תלחצו על התמונה ותגיעו לכתבה המלאה).

אולי המוטציה הזו היא תחילת תהליך האבולוציה?

באיזו זכות הרופאים קרטו לה ארבע איברים מהגוף?!

אולי אנחנו זן נחות לעומת אותה ילדה?

ואולי זה מה שאמור לקרות, וזה יהיה הזן החדש שדיברתי עליו שיווצר בשנת 999,999,999???

אז אני יודעת, זה לטובתה שהיא עברה את הניתוח, והיא תוכל לחיות חיים נורמליים..

אבל זו ההשערה שלי.

דבר אחרון לפני שאני אסיים, כי אני יכולה להמשיך עם זה עוד ועוד ועוד ובטח אף אחד גם לא ייקרא.

לדעתי, וזו רק דעתי, מיותר להתווכח עם זה-

יש כלום אחרי המוות.

לא ניפגש עם אלוהים כמו בשיר "ביום מן הימים אפגוש את אלוהים"

לא נעלה לשמיים, ובטח שלא לגן עדן.

לא נוכל לשמור על המשפחה מלמעלה.

ובטח שלא נגיע למקום טוב יותר!

ובגלל זה כ"כ מעצבן אותי שמוראל חשב שהוא פותר בעיה מסויימת. שהוא יגיע למקום טוב יותר. הוא היה חכם, הוא בטח יכל לחשוב על זה עוד קצת ולהבין שלא יהיה טוב יותר. הבעיה היא שגם לא יהיה רע יותר! כי לא יהיה משהו! מבחינתו זה פשוט... כאילו מעולם לא נבראת. כאילו מעולם לא חיית. מעולם לא היית על האדמה הזאת.

אין מחשבות, אין רגשות, אין חלומות.

ובעוד שני דורות שלמים מעכשיו, כשגם כל המשפחה שלו תגיע ל'כלום' הזה, המשפט "כאילו מעולם לא נבראת" יהיה נכון גם לכאן, לכדור הארץ.. לחיים. אף אחד כבר לא ייבכה עליו, כי אף אחד לא יידע שהוא היה קיים.

וזה נכון לגבי כולנו.

אז אולי בעצם הוא צדק? אולי בעצם מיותר לחיות?

טוב, די.