איזה באסה...
כמו שאתם שמים לב.. לא. לא עבדתי היום. אני כאן בחדרי הקט.
מעיין ואני היינו אמורות לעבוד באולם "וגה" בהרצליה.. אבל "האחראי" מלצרים בכלל לא היה אחראי בואו נאמר.. אז החלטנו לוותר.
אחרי שהלכתי לישון אתמול ממש מאוחר (5), קמתי ב-10 כמו גדולה, כי למעיין ולי היה מן ראיון עבודה.
אמרתי למעיין "וואלה סבבה.. מי צריך את האולם בהרצליה? עדיף בחדרה.. נמאס לי כבר לנסוע כ"כ הרבה!"
אז רבקה הזאת התחילה לשאול אותנו בנות כמה אנחנו.. והתבאסה לגלות שאנחנו קטנות מדי (כנראה.) ושאלה אותנו אם אנחנו רוצות לעבוד בבאולינג בְּמקום. כמו דפוקות אמרנו שלא.
אז רבקה המשיכה לשאול שאלות .. ושמחה לגלות שיש לי הרבה ניסיון. פתאום היא אומרת לי: "מלון השרון. בהרצליה"!!!!!!@#$%^&*
לעזאזל!
עזבתי את העבודה הטובה והישנה שלי.. לטובת מלון אחר, באותו מקום.. רק פחות טוב? עם משכורת פחות טובה?!
"את יכולה לעבוד כבר מחר?"
מה יכולתי להגיד?! שלא?!?!!!
שבאתי עד לשם.. הצגתי את עצמי, הראתי לה שאני מתאימה... ובסוף אני אגיד לה: "לא, לא מתאים לי." ?!?!!
אז בשיא טפשותי אמרתי "כן, בטח." יופי סטפני. מפגרת אחת.
היא הבטיחה שהיא תתקשר.. ואכן, אחרי פחות מחצי שעה היא כבר שאלה אותי אם אני יכולה לעבוד ביום שבת.
ציפיתי שהיא תתקשר אליי רק בשבוע הבא או משהו.. ואני כבר אמציא לה איזה סיפור של "נקעתי את הזרת.."
ואחרי עוד חצי שעה היא שאלה אם אני אוכל לבוא גם מחר..
יואווו לאיזו צרה נכנסתי??!!!??!!
עריכה:
לעזאזל!
זאתי מהכוח אדם שלחה לי SMS לפני שעה בערך "סטפני את יכולה לבוא לעבוד מחר ערב?"
בדן אכדיה!!!! איפה שאני אוהבת לעבוד ואני מייחלת לכולכם למצוא עבודה כמו זאת.
ונאלצתי להגיד לה שלא, אני לא אוכל לבוא :'(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
