החיילת שתכתוב את פקודת השחרור שלך נמצאת כרגע בטיול שנתי בי"א.

אין לי ממש כוח לפרט.. אבל איכשהו יצא שאתמול הייתי צריכה לעבוד משמרת בוקר במלון דן-אכדיה.. ומשמרת ערב במלון השרון.
(יום אחרי שעבדתי משמרת ערב עד שעה מאוחרת!!)

הבעיה?

משמרת בוקר מסתיימת ב-4. משמרת ערב מתחילה ב-3.

ואם זה לא מספיק.. המרחק בין שני המלונות הוא 1.6 קילומטר.

אז קמתי אתמול בבוקר, אחרי 3 שעות שינה (בקושי!) ב-5 לפנות בוקר. יש לציין שקמתי כמו גדולה! אפילו לא התהפכתי במיטה פעם אחת לפני שעמדתי על הרגליים.

התארגנתי בזרזיזות ויצאתי להסעה, עייפה ומתוסכלת.

אבל תוך זמן קצר עודדתי את עצמי ואמרתי לעצמי: "סטפוש.. יהיה בסדר!"

יצאתי והיה כ"כ מוקדם שהשמיים היו בצבע ורוד.

לא רק זה.. גם לא הייתה אף מכונית בשטח.

גם לא בכביש הראשי-

אבל כששמתי את הMP4 על האוזניים, המצב רוח היָרוד שלי התרומם, תודות לשיר מסויים, וממש כמו בסרטים התחלתי ללכת במצברוח להסתובב ולמחוא כפיים (הרי, מה אכפת לי? אף אחד לא נמצא בחוץ בשעה הזאת!)
(אגב, השיר שהיה בדיוק בMP4 זה השיר ששמתי כאן ברקע של הבלוג.. הורדה? אני אשים בסוף הפוסט :] )

שמעתי את השיר וכולי בסבבה ומצברוח מחכה להסעה בתחנת האוטובוס.

כשעליתי על ההסעה שמחתי לגלות שהיו אנשים מוכרים-  אירנה, יוני וליטל היו על ההסעה, (ביחד עם עוד 8000 ערבים) והסקתי שגם הם עובדים איתי.

אבל.. הסקתי לא נכון.

בדרך כשנסענו יוני סיפר לי שהוא נוסע לעבוד בכלל בת"א.. אז שאלתי את אירנה וליטל והן אמרו שהן עובדות ב"דניאל" היום.

שוב.. המצברוח ירד..

נראה לי אני בהריון עם שינויי המצברוח האלה חח

בכל אופן, התקרבנו כבר למלון.

דן אכדיה-

והתקרבו עוד יותר.. ועוד יותר...

והגעתי למסקנה שהמלון נראה ממש זוועה מהצד הזה.

לצערי, לא עבדתי במסעדה הפעם כמו שהובטח לי..

ונתקעתי בארוחת בוקר עם מיכאל, רב המלצרים הכי נוראי עלי-האדמות! הוא לא מפסיק לצעוק ולהעיר!

והמשמרת שלי הייתה על הפנים.

והייתי בלי אף אחד מוכר. רק מריה ועוד מלא ערבים. אף אחד מהחבר'ה לא עבד!

אמרתי למיכאל שאני צריכה להשתחרר יותר מוקדם, ב-3 במקום בארבע..

הוא שאל אותי למה, ואמרתי לו שיש לי תור לאורטופד.

והוא "ביום שבת?!"

חחחחחחחחח יצאתי מפגרת!

אבל הצלחתי להמציא לו איזה סיפור.. שאני בטוחה שהוא הבין שהכל שקרים, אבל לא היה לו כוח להתווכח.

בסוף יצאתי מדן-אכדיה בשעה 15:10.. עשר דקות מאוחר יותר ממה שהמשמרת במלון השרון מתחילה.. והדרך עוד ארוכה. לא ידעתי מה לעשות.

התקשרתי לוורד, ובסוף מסתבר שהיא עוד מחכה להסעה בחדרה :S

לא הבנתי מה קרה.. כי אמורים לעלות להסעה ב-14:00 בכלל... למזלי, המשמרת נדחתה והתחלנו מאוחר יותר. ובאמת שהיה לי מזל!

אז הלכתי לטייל קצת בטיילת ההרצליתית. (חחח נו, כמו התל-אביבית, חדרתית... הרצליתית...)

אני כ"כ אוהבת את החלק הזה של החוף...

אקסטרא זום בטעות. העלתי את התמונה רק כדי שתיראו את השקי-שינה שמתחת לעיניים חחחח

אחח הייתי כ"כ עייפה!

והיה כ"כ קררררר....

והמשכתי לטייל.. (גם ככה היה לי הרבה ללכת, עוד עשיתי לעצמי דרך יותר ארוכה חח והרבה עצירות. טוב נו, הייתי עייפה! אז מה אם נחתי קצת?)

והנה! מלון השרון נראה באופק! כ"כ שמחתי חחח

ולבסוף.. הגעתי ליעד!

מלון השרון בכבודו ובעצמו.

הייתי כבר עייפה מהמשמרת הראשונה.. והרגליים כאבו לי.

אבל החלטתי להיכנס ולעבוד כמו גדולה!

ראיתי אנשים שכבר הספקתי להכיר מהמשמרת ביום שישי... וורד עדיין לא הגיעה עם ההסעה, אז דיברתי עם אנשים וחיכיתי קצת בשירותים. נחתי חח

למזלי העבודה במלון השרון הרבה יותר קלה מכל מקום אחר שהייתי בו.  למרות שזה עם הגשה.

אני חושבת שיותר קל שם כי היחס פשוט מעולה!

האנשים פשוט מקסימים.. (עזבו את זה שכולם ערבים, אבל זה לא משנה בכלל! הם מקסימים!)

וכולם כ"כ התחשבו בי.. ונתנו לי לנוח מלא!

אבל בכל זאת היה יום קשה, עם שני אירועים..

הזמן בקושי עבר..

אבל לפחות עבר בסבבה ובצחוקים.

ואיזה אחד אפילו הביא לי פרחים חחחח

פרחים בגובה שני מטר!

ואחד אחר עושה לי "הייתי בטוח שאת ערבייה! כי את כ"כ יפה.. וכל הערביות יפות!" חחחחחחחחחחח

והקב"טים היו מצחיקים לאללה.  "הוא מתחיל איתך! אני.. אני סתם זורם!" חחחחחחחחחחחח

איזה אחד מפחיד כזה עושה לי "תבואי אחרי זה לחדר שלי.. חדר 495!" כולי נלחצתי וברחתי משם חחח

אבל חוץ ממנו.. אין ממש הרבה מפחידים חח

אבל בכל זאת.. זה היום האחרון שלי.. אני לא ממשיכה לעבוד שם, לצערי.

המשכורת מעפנה. אני מעדיפה לעבוד קצת יותר קשה, עם עוד כמה שקלים לשעה, ת'אמת.

ואם במשכורת הזו, אז בעבודה פחות קשה..

למרות שכולם ביקשו ממני לחזור לעבוד שם.. לא נראה לי שזה ייקרה.

הפרחים, אחרי גזירת הגבעולים:

ואני, בבית.. עם פרח :)

נכנסתי לחדרי, ראיתי שאין אינטרנט ושקעתי במיטה.

מרוב העייפות והכבדות של העיניים.. בקושי נרדמתי!

ולצערי, התעוררתי ב-8 כשהאחראית מלצרים שאלה אותי למה לא עבדתי במסעדה כמו שהיא אמרה לי.. ואם אני יכולה לעבוד היום בערב חחח

ברור שאמרתי שלא!

חחח אין לי מושג למה העליתי את התמונות המזעזעות והלא קשורות האלה..

וגם אין לי מושג למה כתבתי את הפוסט האדיוטי הזה.. אבל בזמן האחרון אני מתחילה לקרוא את מה שכתבתי פעם ומתחילה לצחוק..

אולי עוד שנה אני אקרא את זה וגם כן אצחק...?

בכל אופן, כמו שאמרתי. זה הקישור להורדה.

מקש ימני- שמירת יעד בשם.

מקווה שהקישור פעיל, אם לא.. תגידו.

וזהו..

היום קמתי עם שרירים מה זה תפוסים.. ודוד צחק עליי מלא היום בפורמה חח

וזהו, עוד מעט מתחיל פלורסיינטה, אז אני עפה להתקלח מהר-מהר..

ולראות טלוויזיה.

אז שיהיה לילה טוב :)

אה כן! עוד פחות משבוע חנוכה.. איזה כייף חופש!! חחחחחחחחחחחחחחחחחח

קצת חופש מהחופש.. עוד לא הזיק לאף אחד.

יום ראשון עד שלישי צימרים :)

ינואר, צרפת.

מרץ, פולין.