החיילת שתכתוב את פקודת השחרור שלך נמצאת כרגע בטיול שנתי בי"א.

כולם כל הזמן שואלים אותי "מה עובר עלייך?" או סתם "מה נהיה ממך.."

לא קורה לי כלום.

אני שונאת מתמטיקה ופיסיקה אז אני לא נכנסת..

כל שאר השיעורים שלא נכנסתי, זה כי איחרתי והמורה לא הכניסה..

לא קורה לי כלום :)) ולא עובר עליי כלום D:

מה שכן, נמאס לי ללמוד..

נמאס לי לעבוד..

נמאס לי לראות את אותם אנשים כל הזמן..

אז יוצא שאני מבריזה-

מהעבודה,

מהלימודים,

מהפגישות עם חברים..

אז מיום שלישי הקרוב- אני פותחת דף חדש.

לא, לא בגלל שזו שנה חדשה וכל החרטא הזה..

אלא בגלל שאני יורדת ל-4 יחידות במתמטיקה ביום שלישי,

ואולי גם עוזבת את פיסיקה.. נראה.

אז אני אתחיל להשקיע במה שחשוב.. (במה שחשוב לי.. ולא מה שאומרים לי שחשוב)

למה להתאמץ כ"כ בשביל להיות ב-5 יחידות במתמטיקה?

למה ללמוד פיסיקה וכימיה?

מי מסתכל על זה בכלל?

אני מבזבזת את כל השנים היפות שלי :))

אפילו המנהלת של הבי"ס שלי למדה רק 3 יחידות במתמטיקה..

ותאמינו לי, היא לא מקבצת נדבות...

יש לי את ההורים הכי נפלאים בעולם.

רק שאני לא יודעת להעריך את זה.

הם עושים הכל כדי שלאחותי ולי יהיה טוב...

ואני פשוט לא שמה לב..

יכול להיות שבגלל שהם כ"כ טובים- אני כבר לא מבחינה בזה.

כל הזמן הם אומרים לי להפסיק לעבוד בזמן הלימודים..

וכל פעם פורצים ויכוחים וריבים ועצבים וצעקות.. אם להפסיק או לא להפסיק לעבוד.

שדוגרי? זה רק לטובתי..

עובדה שאני לא באה לשעות הראשונות של הלימודים כי אני עייפה מדי בבוקר.

אבל היום- החלטתי שאני מפסיקה לעבוד. היום ומחר אלה הימים האחרונים שלי.

היום במקום מתמטיקה הלכתי לבנק והוצאתי 2200 ומשהו שקל מהחשבון בנק.

התכוונתי להחזיר לכולם את מה שאני חייבת (מור, טלי וגל ) אבל לא מצאתי את טלי.. אז אני אחזיר לה מחר..

את כל מה שנשאר (2000 חחח ) רציתי להביא לאבא שלי, על הכרטיס טיסה..

אבל ההורים לא הפסיקו לצעוק "את נורמלית???!!! לכי להחזיר את זה לחשבון שלך מיד!"

וזה קצת עיצבן אותי, כי רציתי לעזור, אז התווכחנו שעה.

אבל אז הם הזכירו לי שקניתי את ג'ונתן קייסריוס הראשון, ושבלי קשר, ביומיים האחרונים הוצאתי עוד 1000 שקל על כל מיני שטויות.

אז הוסכם שהכסף יחזור חזרה לחשבון.

אבא שלי סיפר לי היום שכל חודש הוא ואימא מפקידים לי סכום מסויים בחשבון בנק נפרד..

זו הייתה אמורה להיות הפתעה.

אבל אני הרסתי אותה.

כי לא הפסקתי לבכות שאין לי כסף ואני צריכה לשלם על תיאוריה וטסט ושיעורי נהיגה.. אולי שיעורים פרטיים.. ובטח שאני גם צריכה להנות, לצאת עם חברים מדי פעם..

הוא סיפר לי את זה כדי שאפסיק לעבוד..

והבטחתי לו שאני באמת אפסיק..

אולי אעבוד רק בסופי שבוע, אבל לא קבוע, אלא פעם כן פעם לא..

אלה היו התנאים חח

אולי בעצם זו המטרה שלי לשנה החדשה?

לפתוח דף חדש?

מהכל?

אז עוד מטרה להשלים עם כל מי שרבתי.

ואחת אחרונה- להתחיל לדבר רק צרפתית. אני הולכת להיות שבוע בצרפת לבד, ועברית לא באה בחשבון.