מי שנשם אבק דרכים, עוד ינשום אוויר פסגות.

כל מה שעוטף את היאוש,

מחזיר בי את הקור שבליטוף.

כל מילה שהנחתה בי,

הראתה לי את הדרך לטירוף.

ואין עוד כוח שיטבע בי,

את צורך הקיום שוב להביט בך.

ואין עוד קלישאה שלא דבקה בי,

את האמת שוב להחזיר אותך ...

זמן ישן מעיר בי געגוע

כשהייתי שפויה,

עוד הייתה לי את הרוח.

שוב להרגיש אותך קרוב

ואת הכוח רק ללחום

שוב על ליבך.

ולא נשארת עוד משענת שתהרוג בי,

רגש הדוחק בי את כל המחשבות.

כי אין עוד אחד שיהיה לי,

אחד שיוותר על אהבות.

ואין עוד כוח שיטבע בי,

את צורך הקיום שוב להביט בך.

ואין עוד קלישאה שלא דבקה בי,

את האמת שוב להחזיר אותך.

זה לא אתה גיבור שמחכה לי,

רק אביר חלש שלא נותן בי.

לא מנוח ולו רק קצת,

לבנות פה משהו מחדש..

זו רק עוד מסגרת כוחנות שהטעתה בי,

את כל הלבטים שלי בך להאמין.

כי לא היה לי עוד אחד פה מלבדך,

להשאיר לו את ליבי,

להסגיר אהבתי

גם אם לך כבר...

מאוחר.